יום המיוחס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
כינוי ל-[[ב' סיוון]].
{{להשלים}}
'''יום המיוחס''' (או: יום יחוס) הוא כינוי ל-[[ב' סיוון]].


== עניינו ==
== עניינו ==
יש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין [[ראש חודש]] [[סיוון]] ל[[שלושת ימי ההגבלה]]{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים<ref>שו"ת דברי מלכיאל {{מקור|דברי מלכיאל ג כג$ח"ג סי' כג#ד"ה וחשבון הל"ג|כן}}: "...אבל מראש חודש סיון ואילך - הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'..."</ref> שיום זה מיוחס הוא מחמת שבו<ref>דברים אלו נאמרו ביום זה כמבואר ב{{מקור|בבלי:שבת פו ב$שבת פו:}} {{מקור|רש"י שמות יט, ג}}; {{מקור|אליה רבה תצג יח$אליה רבה סי' תצג ס"ק יח}}; ועוד.</ref> נאמר ל[[בני ישראל]]: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." {{מקור|שמות יט$שמות יט, ה-ו|כן}}.
יש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין [[ראש חודש]] [[סיוון]] ל[[שלושת ימי ההגבלה]] {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' שלא|כן}}. ויש המסבירים<ref>שו"ת דברי מלכיאל {{מקור|דברי מלכיאל ג כג$ח"ג סי' כג#ד"ה וחשבון הל"ג|כן}}: "...אבל מראש חודש סיון ואילך - הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'..." וכן ב[[ערוך השולחן]] {{מקור|ערוך השולחן או"ח תצד ז$או"ח סי' תצד אות ז|כן}}: "...דבאותו יום [שבין ראש חודש סיון לראשון של ימי ההגבלה] אמר להם [[משה]] לקדשם ורגילין לקרותו 'יום המיוחס' מפני זה".</ref> שיום זה מיוחס הוא מחמת שביום זה<ref>דברים אלו נאמרו ביום זה כמבואר ב{{מקור|בבלי:שבת פו ב$שבת פו:}} {{מקור|רש"י שמות יט, ג}}; {{מקור|אליה רבה תצג יח$אליה רבה סי' תצג ס"ק יח}}; ועוד, וכן במקורות שבהערה הקודמת.</ref> נאמר ל[[בני ישראל]]: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." {{מקור|שמות יט$שמות יט, ה-ו|כן}}.


== מהלכותיו ==
== מהלכותיו ==
ביום זה לא אומרים [[תחנון]] (כמו כל הימים מ[[ראש חודש]] סיוון עד י"ב בו) - מכיוון שהוא "מיוחס" - כלומר נמצא בין 2 ימים בהם יש סיבה לא לומר תחנון: מלפניו ראש חודש ולאחריו שלושת ימי הגבלה.
ביום זה לא אומרים [[תחנון]] {{מקור|שו"ע או"ח תצג ג$רמ"א או"ח תצג, ג|כן}}, ויש אומרים שטעם הדבר מפני שבו אמר משה לקדש את ישראל {{מקור|(}}{{מקור|מגן אברהם תצד ד$מגן אברהם שם ס"ק ד}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה ברורה תצד ח$מ"ב שם ס"ק ח}}{{מקור|)}}. ויש מי שכתב שהטעם "לפי שבראש חודש - וודאי אין אומרים [תחנון], ושלושה ימים קודם שבועות הוי שלשה ימי הגבלה של [[מתן תורה]], והם ימי [[שמחה]], וממילא גם היום שבין ראש חודש לבין ראשון של הגבלה גם כן נכלל בשמחה" {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שו"ת האלף לך שלמה, שם|כן}}. ויש מי שהביא שני טעמים אלו, והוסיף עוד טעם: מפני שביום זה חל [[יום הכיפורים]]" {{מקור|ערוך השולחן או"ח תצד, ז|כן}}.
 
יש מי שכתב שביום זה מותר להתענות, אך נהגו שלא להתענות בו, מחמת שבו אמר משה לקדש את ישראל {{מקור|מגן אברהם תצד ד$מג"א הנ"ל|כן}}.
 
יש מי שכתב, שאף שאין מתענים ביום זה, מ"מ אפשר [[הספד|להספיד]] בו, שכן אין בו קדושה עצמית, אלא רק מפני הימים שלפניו ולאחריו {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שו"ת הלף לך שלמה, שם|כן}}, ואף אם יש בו קדושה עצמית (מחמת שבו החלה ההתקדשות לפני מתן תורה) - ניתן להספיד ל[[חכם]] בפניו, אפילו בזמננו שאין דין [[תלמיד חכם]] {{מקור|האלף לך שלמה או"ח שלא$שם|כן}}.
 
== לקריאה נוספת ==
* [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]] (ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד]]), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=6d72e7f2-4ecf-4c71-94c4-0517c9db083f&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1&pgnum=82 ב' סיוון, 'יום המיוחס' - עניינו ומעלתו], מתוך שערי המועדים, חג השבועות, עמ' צ-צז
* אוצר המועדים, שבועות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4247&st=%u05D9%u05D5%u05DD%20%u05D4%u05DE%u05D9%u05D5%u05D7%u05E1 עמ' ז] ואילך (באידיש)
 
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3586 "יום המיוחס"] - אנציקלופדיה 'דעת'


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:מועדים]]
[[קטגוריה:מועדים]]

גרסה מ־16:32, 23 במאי 2012

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

יום המיוחס (או: יום יחוס) הוא כינוי ל-ב' סיוון.

עניינו

יש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין ראש חודש סיוון לשלושת ימי ההגבלה (שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' שלא). ויש המסבירים[1] שיום זה מיוחס הוא מחמת שביום זה[2] נאמר לבני ישראל: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." (שמות יט, ה-ו).

מהלכותיו

ביום זה לא אומרים תחנון (רמ"א או"ח תצג, ג), ויש אומרים שטעם הדבר מפני שבו אמר משה לקדש את ישראל (מגן אברהם שם ס"ק ד; מ"ב שם ס"ק ח). ויש מי שכתב שהטעם "לפי שבראש חודש - וודאי אין אומרים [תחנון], ושלושה ימים קודם שבועות הוי שלשה ימי הגבלה של מתן תורה, והם ימי שמחה, וממילא גם היום שבין ראש חודש לבין ראשון של הגבלה גם כן נכלל בשמחה" (שו"ת האלף לך שלמה, שם). ויש מי שהביא שני טעמים אלו, והוסיף עוד טעם: מפני שביום זה חל יום הכיפורים" (ערוך השולחן או"ח תצד, ז).

יש מי שכתב שביום זה מותר להתענות, אך נהגו שלא להתענות בו, מחמת שבו אמר משה לקדש את ישראל (מג"א הנ"ל).

יש מי שכתב, שאף שאין מתענים ביום זה, מ"מ אפשר להספיד בו, שכן אין בו קדושה עצמית, אלא רק מפני הימים שלפניו ולאחריו (שו"ת הלף לך שלמה, שם), ואף אם יש בו קדושה עצמית (מחמת שבו החלה ההתקדשות לפני מתן תורה) - ניתן להספיד לחכם בפניו, אפילו בזמננו שאין דין תלמיד חכם (שם).

לקריאה נוספת


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' כג): "...אבל מראש חודש סיון ואילך - הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'..." וכן בערוך השולחן (או"ח סי' תצד אות ז): "...דבאותו יום [שבין ראש חודש סיון לראשון של ימי ההגבלה] אמר להם משה לקדשם ורגילין לקרותו 'יום המיוחס' מפני זה".
  2. דברים אלו נאמרו ביום זה כמבואר בשבת פו: רש"י שמות יט, ג; אליה רבה סי' תצג ס"ק יח; ועוד, וכן במקורות שבהערה הקודמת.