שמיני עצרת: הבדלים בין גרסאות בדף

חג המוחג ביום כ"ב בתשרי, לאחר שבעת ימי חג הסוכות.

המקור לחג

"שמיני עצרת" נקרא כן, על שם הכתוב (במדבר כט, לה): "ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו". וכן נאמר (ויקרא כג, לו): "ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה', עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו".

בחז"ל מובא, משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהזמין את בניו לסעודה למספר ימים. כשהגיע זמנם להפרד, אמר להם המלך: בני! בבקשה מכם, התעכבו אתי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם! - כך, כביכול, הקב"ה אמר לעצור את ישראל אצלו עוד יום, אחרי שעברו ימי חג הסוכות.

ההבדלים בינו לבין חג סוכות

שמיני עצרת, למרות שהוא סמוך לחג הסוכות, הינו חג בפני עצמו. לא נוהגת בו מצות סוכה ולא מצות ארבעת המינים. מברכים בו את ברכת "שהחיינו" בקידוש או בהדלקת הנרות. בארץ ישראל חוגגים ביום זה גם את "שמחת תורה". בחוץ לארץ אוכלים בסוכה בשמיני עצרת, כי יום זה נחשב כספק היום השביעי של סוכות, אך אין מברכים לפני האכילה את ברכת "לישב בסוכה". את "שמחת תורה" חוגגים בחוץ לארץ למחרת "שמיני עצרת". ראה ערך: שמחת תורה.

בגמרא מובא סימן להבדלים בין חג הסוכות לשמיני עצרת, שהוא "פזר קשב", דהיינו: פיס - על הקרבנות של שמיני עצרת הוטל פיס נפרד מהפיס של חג הסוכות, וגם המשמרת שקיבלה פחות בסוכות, לא מפוצה בשמיני עצרת, מחמת שזהו פיס נפרד. זמן - מברכים בו ברכת שהחיינו חדשה. רגל - אין יושבים בו בסוכה, מפני שהוא רגל נפרד מסוכות. קרבן - קרבנו שונה מהסדר של קרבנות המוסף של סוכות. שיר - הלויים היו אומרים בו שירה שונה ("למנצח על השמינית" - תהלים יב) משירת הסוכות. ברכה - ברכת קדושת היום שבו שונה מברכת קדושת היום של סוכות וכן התוספות בברכת המזון (תוספות). ויש מפרשים (רש"י) שהמלך היה מברך בו את העם, כמו ששלמה בירך בו את העם כמובא במלכים א ח, סו.

תפילת גשם

בשמיני עצרת מכריזים לפני תפילת מוסף: "משיב הרוח ומוריד הגשם". כמו כן, מתפללים "תפילת גשם", שבה משבחים את ה' על גבורתו בהורדת גשמים ומתפללים אליו שיפתח את אוצרות המטר ויוריד גשמים בעיתם בתקופת החורף.

החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "מחיה המתים" את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב הרוח ומוריד הגשם". הזכרה זו נאמרת במשך כל עונת החורף, ומסיימים לאומרה בתפילת שחרית ביום א' של חג הפסח, ט"ו בניסן.

זמן אמירת תפילת הגשם=

בעבר, נהגו בכל קהילות ישראל לומר את תפילת הגשם כחלק מחזרת הש"ץ של תפילת מוסף. אמנם, היו שחששו שפיוטי תפילת הגשם יהיו הפסק בין שלושת הברכות הראשונות של שמונה עשרה, שהן מוגדרות כברכה אחת ארוכה, ולכן קבעו לומר את תפילת הגשם לפני מוסף אורח חיים א נה. כיום, ברוב המקומות נוהגים לומר תפילת הגשם קודם מוסף, אך יש שנוהגים כמנהג המקורי בתוך התפילה, וכן מובא שהגר"א נהג (מעשה רב קי).