רבי יעקב חיים סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[בגדאד]] בירת [[עירק]] לאביו רבי יצחק ברוך ב"ר אליהו ב"ר בנימין [[מוסא]] ולאמו מרת אסתר למשפחת [[דהובא]], וכשעלה לארץ ישראל שינה את שם משפחתו למשפחת סופר על שם מקצועו בכתיבת סת"ם. למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל: אור העולם החכם הכולל רבי '''אברהמ עובדי'ה יוספ סומך'''{{הערה|ככה חותם באחת מחתימותיו, בן יחזקאל וכתון}}, שמכונה [[רבי עבדאללה סומך]]{{הערה|נפטר [[חודש הרחמים והסליחות]] י"ח אלול [[ה'תרמ"ט]] והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה}} בעל '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה) ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח, יָצָא לְאוֹר ב[[בני ברק]] בשנת [[ה'תשל"א]]) שהיה הסמכות התורנית לקהילות [[עירק]], [[כורדיסתן]], [[פרס]], [[הודו]], ו[[סינגפור]], והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[חכם]] [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} בעל ה[[בן איש חי]] ועוד עשרות ספרים לאין מספר, ה[[רשכבה"ג]] ובפרט לקהילות ישראל במדינות [[עיראק]], [[פרס]], [[כורדיסתן]], [[הודו]], ו[[סינגאפור]], שקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה. | נולד ב[[בגדאד]] בירת [[עירק]] לאביו רבי יצחק ברוך ב"ר אליהו ב"ר בנימין [[מוסא]] ולאמו מרת אסתר למשפחת [[דהובא]], וכשעלה לארץ ישראל שינה את שם משפחתו למשפחת סופר על שם מקצועו בכתיבת סת"ם. למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל: אור העולם החכם הכולל רבי '''אברהמ עובדי'ה יוספ סומך'''{{הערה|ככה חותם באחת מחתימותיו, בן יחזקאל וכתון}}, שמכונה [[רבי עבדאללה סומך]]{{הערה|נפטר [[חודש הרחמים והסליחות]] י"ח אלול [[ה'תרמ"ט]] והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה}} בעל '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה) ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח, יָצָא לְאוֹר ב[[בני ברק]] בשנת [[ה'תשל"א]]) שהיה הסמכות התורנית לקהילות [[עירק]], [[כורדיסתן]], [[פרס]], [[הודו]], ו[[סינגפור]], והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[חכם]] [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} בעל ה[[בן איש חי]] ועוד עשרות ספרים לאין מספר, ה[[רשכבה"ג]] ובפרט לקהילות ישראל במדינות [[עיראק]], [[פרס]], [[כורדיסתן]], [[הודו]], ו[[סינגאפור]], שקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה. | ||
==עלייתו לארץ ישראל== | |||
עלה ל[[ארץ ישראל]] בחודש [[אפריל]] [[1904]] יחד עם [[רבי צדקה חוצין (השני)]] (ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר ב[[ל' שבט]] [[ראש חודש]] [[אדר]], אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל נפטר ב[[ט' באב]] [[תשמ"א]]). | עלה ל[[ארץ ישראל]] בחודש [[אפריל]] [[1904]] יחד עם [[רבי צדקה חוצין (השני)]] (ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר ב[[ל' שבט]] [[ראש חודש]] [[אדר]], אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל נפטר ב[[ט' באב]] [[תשמ"א]]). | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
'''היה שגור בפי''' בני [[ירושלים]]: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו. | '''היה שגור בפי''' בני [[ירושלים]]: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו. | ||
==פטירתו== | |||
נפטר ביום ה[[שבת]] ב[[בית החולים ביקור חולים]] ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת [[מנחה]] כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70. | נפטר ביום ה[[שבת]] ב[[בית החולים ביקור חולים]] ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת [[מנחה]] כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70. | ||
מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: [[רבי יוסף חיים מועלם - מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת. | מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: [[רבי יוסף חיים מועלם - מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
יום למחרת ביום ראשון י' ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]] התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]] שנפטר גם באותה שבת. | יום למחרת ביום ראשון י' ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]] התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]] שנפטר גם באותה שבת. | ||
==הדפסת ספריו== | |||
את הספר הדפיסו שנים רבות הבן [[משה סופר]] והנכד '''יצחק''' [[שלום סופר]] שניהם התגוררו ב[[ירושלים]] הדפיסו כ[[70]] שנה את ספרו '''[[קול יעקב]]''' על [[שולחן ערוך]] הלכות [[סתו"מ]] וספרו הגדול '''[[כף החיים]]''' על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], וספרו '''[[יגל יעקב]]''' ועוד. | את הספר הדפיסו שנים רבות הבן [[משה סופר]] והנכד '''יצחק''' [[שלום סופר]] שניהם התגוררו ב[[ירושלים]] הדפיסו כ[[70]] שנה את ספרו '''[[קול יעקב]]''' על [[שולחן ערוך]] הלכות [[סתו"מ]] וספרו הגדול '''[[כף החיים]]''' על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], וספרו '''[[יגל יעקב]]''' ועוד. | ||
==הקמת מוסדות לזכרו== | |||
בערך כ40 שנה אחרי פטירת הרב כף החיים על שמו הוקמו הישיבות [[ישיבת כף החיים]] (שנת ה'תשל"ט) ו[[ישיבת תורת יעקב]] (שנת ה'תשנ"ב) ב[[ירושלים]], וכן הוקם על שמו המדרשיה לבנות [[מדרשיית עטרת בנות]]. | בערך כ40 שנה אחרי פטירת הרב כף החיים על שמו הוקמו הישיבות [[ישיבת כף החיים]] (שנת ה'תשל"ט) ו[[ישיבת תורת יעקב]] (שנת ה'תשנ"ב) ב[[ירושלים]], וכן הוקם על שמו המדרשיה לבנות [[מדרשיית עטרת בנות]]. | ||
גרסה מ־02:52, 8 בינואר 2019
|
|
רב יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר הראשון מפלשתינה ארץ ישראל - ירושלים. Rabbi Ya'akov Chaim Sofer. ציירה, רות טנג'י מירושלים
רבי יעקב חיים סופר מירושלים (נולד בשנת ה'תר"ל או ה'תרכ"ז נפטר בגיל 69 או 70 בערך ביום ט' סיון ה'תרצ"ט בירושלים, ביום פטירת הראשון לציון הרב יעקב מאיר מסלוניקי זצלה"ה), רב, ואיש הלכה, מקובל, סופר סת"ם, ואציל במידות טובות, מגדולי הפוסקים. בן דורם של גדולי הפוסקים, המהריב"ו, הבן איש חי, החזון אי"ש, המשנה ברורה, האור שמח, הערוך השולחן.
נולד בבגדאד בירת עירק לאביו רבי יצחק ברוך ב"ר אליהו ב"ר בנימין מוסא ולאמו מרת אסתר למשפחת דהובא, וכשעלה לארץ ישראל שינה את שם משפחתו למשפחת סופר על שם מקצועו בכתיבת סת"ם. למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל: אור העולם החכם הכולל רבי אברהמ עובדי'ה יוספ סומך[1], שמכונה רבי עבדאללה סומך[2] בעל חזון למועד, זבחי צדק (על יורה דעה והלכות שחיטה) וקיבוץ חכמים (על הגדה של פסח, יָצָא לְאוֹר בבני ברק בשנת ה'תשל"א) שהיה הסמכות התורנית לקהילות עירק, כורדיסתן, פרס, הודו, וסינגפור, והגלילות[3], ותלמידו ומשמשו חכם רבי יוסף חיים[4] בעל הבן איש חי ועוד עשרות ספרים לאין מספר, הרשכבה"ג ובפרט לקהילות ישראל במדינות עיראק, פרס, כורדיסתן, הודו, וסינגאפור, שקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.
עלייתו לארץ ישראל
עלה לארץ ישראל בחודש אפריל 1904 יחד עם רבי צדקה חוצין (השני) (ועל שמו בית הכנסת שמש צדקה ברחוב חגי בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר עצי היע"ר הנקרא היע"ר זצ"ל (נפטר בל' שבט ראש חודש אדר, אחיו הגדול של הראשון לציון רבי יצחק נסים זצ"ל נפטר בט' באב תשמ"א).
לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את מרת פריחה לבית דהובא[5]. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים בגבול שכונת בית ישראל ושכונת הבוכרים הנקראת שכונת רחובות. למד בישיבת שושנים לדוד שבשכונת הבוכרים, בישיבת המקובלים בית אל בירושלים ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר" תפילתו התארכה זמן רב בהיותו מהמכוונים בכוונות הרש"ש (הראשון).
מיוחד ביותר ספרו ההלכתי כף החיים (סופר) על עשרת חלקיו, שמשמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית.
היה שגור בפי בני ירושלים: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו.
פטירתו
נפטר ביום השבת בבית החולים ביקור חולים בירושלים בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום ט' בסיון ה'תרצ"ט, בגיל 70. מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: רבי יוסף חיים מועלם - מלמד מירושלים שהיה נשוי לבת שלו רג'ינה שסיפר זאת.
יום למחרת ביום ראשון י' בסיון ה'תרצ"ט התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית הראשון לציון הרב יעקב מאיר שנפטר גם באותה שבת.
הדפסת ספריו
את הספר הדפיסו שנים רבות הבן משה סופר והנכד יצחק שלום סופר שניהם התגוררו בירושלים הדפיסו כ70 שנה את ספרו קול יעקב על שולחן ערוך הלכות סתו"מ וספרו הגדול כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, וספרו יגל יעקב ועוד.
הקמת מוסדות לזכרו
בערך כ40 שנה אחרי פטירת הרב כף החיים על שמו הוקמו הישיבות ישיבת כף החיים (שנת ה'תשל"ט) וישיבת תורת יעקב (שנת ה'תשנ"ב) בירושלים, וכן הוקם על שמו המדרשיה לבנות מדרשיית עטרת בנות.
ספרי הרב
- קול יעקב - הלכות סת"ם, נדפס בחיי המחבר באלול חודש הרחמים בירושלים
- כף החיים[6] - פסקי הלכה באורח חיים ויורה דעה, נדפס בירושלים בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי מרן הרב עובדיה יוסף מירושלים הרב הראשי לישראל מלפנים והראשון לציון, ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש טבת ה'תשע"ה, הוגה מחדש על ידי צוות מגיהים, חלק מבני ניניו ביניהם.
- באר מים חיים - שו"ת עדיין בכתב יד
- חיים עד העולם - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר, חלקם נהדרו מחדש עם מראי מקומות בספר הדר כבוד ובספר תולדות כף החיים
- יגל יעקב - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר
- ישמח ישראל - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר, יעקב, אלי, רובי, משה, ירושלים ה'תשמ"ט
- חוקי חיים - דרוש, נדפס בחיי המחבר
- עדות ביעקב - דרשות, עדיין בכתב יד
- חפץ בחיים - דרושים, עדיין בכתב יד
- קונטרס החלומות - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהתגלו לו בחלום, עדיין בכתב יד[7]
- בית יעקב - דרישה, עדיין בכתב יד
- קונטרס הכוונות - על הגדה של פסח
לקריאה נוספת
- ספר מגדולי ירושלים, הוצאת יעקב גליס, נדפס בירושלים.
- ספר הגדה של פסח עם פניני כף החיים, בעריכת הרב סילמן נחום מרחובות, מהדורת ברקוביץ, נדפס בירושלים.
- ספר תולדות כף החיים (Book, History of the Cape of Life), מאת בן נינו, נדפס בירושלים.
- ספר קץ הימין, לרבי יהושע משה, ראב"ד גבעתיים.
- הקדמה לספר ישמח ישראל (עמודים א-ח) חלק א', מאת ניני המחבר, נדפס בירושלים.
ראה גם
- ↑ ככה חותם באחת מחתימותיו, בן יחזקאל וכתון
- ↑ נפטר חודש הרחמים והסליחות י"ח אלול ה'תרמ"ט והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה
- ↑ ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א
- ↑ נפטר חודש הרחמים י"ג אלול ה'תרס"ט
- ↑ בת רבי יצחק
- ↑ קיים במאגר הספרים בית הספרים הלאומי בגבעת רם בירושלים המשתייך לאונברסיטה העברית, וכן במאגר הספרים די.בי.אס. התקליטור התורני
- ↑ קרוב ל800 חלומות