ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף

סמל העיר:הזית,החומות ואריה,הויקיפדיה העברית,צילם:Cameltrader

מודל בית המקדש - עבודת יד של מיכאל אוסניס מקדומים

ככר ציון - העיר הצעירה - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Toastiell

ירושלים כבירה

ירושלים הוכרזה כבירת מדינת ישראל ב-5 בדצמבר 1949. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון‏‏ ‏‏^[1] מסר הודעה לפיה העיר תהיה בירת המדינה. הכנסת עלתה לירושלים בדצמבר 1949. משרדי ממשלת ישראל עברו לאחר מכן לעיר. בית המשפט העליון יישב לראשונה בדין ביום י"ב אלול תש"ח (‏16.9.48) מדינת ישראל - הרשות השופטת.

הבריטים קבעו את ירושלים כבירת ארץ ישראל בעת החדשה, לאחר כיבושה בסוף 1917. ביום 1 ביולי 1920, כאשר הוחלף המשטר הצבאי בשלטון אזרחי, הם ריכזו בה את מוסדות השלטון החשובים, ובכללם: מקום מושבו של "הנציב העליון". ירושלים הייתה גם המרכז המדיני של הישוב ביהודי ובה שוכנו מוסדותיו הלאומיים. כך נקבעה מעמדה של העיר כבירת הארץ, בתקופת המנדט הבריטי, אשר נכנס לתוקפו ביום 29 בספטמבר 1923 ‏‏^[2] בירושלים בתקופה העות'מאנית היא שימשה עיר מחוז של סביבתה בלבד.

בכ"ח אייר תשכ"ז (7 ביוני 1967)) שוחררה העיר העתיקה - "ירושלים שבין החומות". מרדכי גור, הרמטכ"ל, בישר "הר הבית בידינו", והרב שלמה גורן תקע בשופר אל מול הכותל המערבי. עוד באותו החודש החליטה ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על ירושלים המורחבת. לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח – 1968, קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כיום ירושלים – יום שנועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. יום ירושלים קיבל תוקף חוקי בשנת תשנ"ח – 1998, באמצעות "חוק יום שחרור ירושלים" ובו נקבע כ"ח באייר כחג לאומי.

ירושלים נכבשה על דוד המלך בשנת 2891 לבריאת העולם. שלמה המלך בנה בה את בית המקדש הראשון. הייתה לבירת מלכות ישראל ולאחר פילוג הממלכה לבירת מלכות יהודה. לאחר חורבן הבית הראשון, בשנת 3402 לבריאת העולם, נחנך הבית השני. הבית נחרב בתשעה באב 70 למנינם. מאז שאף עם ישראל לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. וכך נקבעה השבועה: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" [[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'.

תחת השלטון הרומי (והביזנטי) האיסלמי (ממלוכים, עותמנים, מצרים) לא הוכרה העיר כבירה, והיחס אליה היה לעיתים כעיר נדחת, אך בתקופת השלטון הצלבני הוכרזה ירושלים כבירתה, והממלכה הצלבנית נקראה "ממלכת ירושלים".

מלבד היות ירושלים בירת מדינת ישראל, בחלוקה המינהלית של המדינה היא בירת מחוז ירושלים, הכולל את הנפות: הרי ירושלים ושפלת יהודה. כמו כן, היא מרכזה של אזור יהודה, הכלול באזור יהודה ושומרון. ליום 30 ביוני 2008 מנתה אוכלוסיית הבירה 753,111 נפש - 65% מהם יהודים. ירושלים היא העיר הגדולה במדינת ישראל ^[3]. מחוז ירושלים מנה 897.000 תושבים, שהם 12.3% מתושבי המדינה - 7,303,000.

מאפינים דמוגרפיים

לשנת 2004 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה אומדנים של הנתונים הדמוגרפיים של העיר, לעומת ארבע ערים אחרות. מהם ניתן ללמוד על אופיה המיוחד של העיר.^[4]

גאוגרפיה

ירושלים שוכנת במרום הרי ירושלים - אשר מרכזה מעל ל-800 מטר מעל פני הים^[5]. היא נחצת על ידי קו "פרשת המים" - הוא קו משוער אשר מי הגשמים היורדים מתפצלים למערב ההרים ולמזרח. המשקעים היורדים בצידו המערבי זורמים להים התיכון באמצעות - הוא נחל נחשון הוא ואדי שער הגיא - יבולו המזרחי של נחל איילון ובחלק הצפוני ונחל רפאים ונחל שורק - בחלקו הדרומי העיקרי. לעומת זאת, המשקעים היורדים בשיפוע המזרחי זורמים לים המלח דרך נחל קדרון ןלנהר הירדן דרך נחל פרת. הקו המשוער עובר בקירוב בכביש מספר 1 החוצה את העיר מצפונה לדרומה.

גאולוגיה

ירושלים ממוקמת גם בשתי חבורות גאולוגיות: במערב, חבורת יהודה, של סלעי אבן גיר מהתצורות :"תצורת בינה", "תצורת ורדים" ו"תצורת גבעת שאול", אשר מהן חוצבים את אבני הבנייה המפוארות, כדוגמת אלא של הכותל המערבי. ואילו במזרח, חבורת הר הצופים מסלעי אבן קירטון בהירות מהתצורות :"תצורת מישש" ו"תצורת מנוחה". שבר גאולוגי בולט יצר את הקניון של נחל קדרון. מזכיר את הנאמר בספר זכריה על אחרית הימים:"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי, כָּל-קְדֹשִׁים עִמָּךְ. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן). ז וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה.י"ד,ד'-ח'. הכתוב לעיל מציין כי כבר היה אירוע כזה בימי עזיה- - מלך יהודה. רעידת האדמה מכונה רעש ועוצמתה הייתה כה חזקה עד ששימשה כמשל לכוחו ונחת זרועו של אלוקים.הערכות לרעידות אדמה.

אקלים

האקלים בעיר נמדד בתחנה מטראולוגית המצויה בה. התחנה נמצאת על אותו גג בבניין ג'נרלי הממוקם בחלק המזרחי של רחוב יפו, לא רחוק מהעיר העתיקה בגובה של 815 מטר מעל פני הים. התחנה נמצאת בצדה המזרחי של ירושלים ובאזור בו יש שינויים משמעותיים בכמות המשקעים ממערב למזרח. לפיכך ממוצע המשקעים שלה אינו מייצג כהלכה את הכמות בצדה המערבי של העיר (שם הכמות גדולה יותר).

מד הרוח הממוחשב ממוקם על ביתן שבסיסו גבוה יותר ממפלס הגג. בינואר של שנת 1974 נמדד בתחנה במד רוח מכני חשמלי מדגם מונרו משב בעוצמה של 159 קמ"ש. זהו המשב החזק ביותר שנמדד אי פעם בארץ. ^[6]

כמות המשקעים הממוצעת שנמדדה היתה בין השנים 1971-2000 554 מ"מ ובין השנים 2006-2007 542 מ"מ ^[7]

בשנת 2007 היו הטמפרטורות המקסימליות בין 29.9 מעלות באוגוסט לבין 12.7 מעלות בינואר. ואילו - המינימליות היו בין 20.7 - ביולי לבין 6.5 - בינואר ^[8].

שלג בירושלים בכמויות מהותיות ירדו בשנים 2000 ו-2003 ^[9]. לפי הנתונים אשר הובאו באתר:

• 24-26.2.03 (כ"ב-כ"ד באדר א') - 30-40 ס"מ
• 27-28.1.00 (כ'-כ"א בשבט) - 20-25 ס"מ

הנתונים האחרונים משנת 2006 מראים:

• 27.12.06 (ו' בטבת) - 5 ס"מ

תולדות העיר

מצודה בעיר דוד

בית המקדש הראשון - מקדש שלמה - המקור:ויקישיתוף, ערך:Ori229

מודל הבית השני - המקור:ויקישיתוף, צילם:Thomazzo

החומה השלישית - ירושלים בשיא תפארתה בימי הבית השני - מודל ממוזיאון ישראל - המקור:ויקישיתוף, צילם:דרור אבי

גנרל אלנבי נכנס לירושלים - 1917

משכן הכנסת - בית המחוקקים של מדינת ישראל - המקור:ויקישיתוף, צילם:Beny Shlevich

אזכורים חיצוניים

האזכור ההיסטורי הראשון של ירושלים הוא ב"כתבי המארות" - צלמיות מאגיות שנועדו לקלל ולהזיק, ובשניים מהם נמצא אזכור למלך ירושלים.

ב"כתבי אל-עמראנה" - ארכיון תעודות מלכותיות של הממלכה המצרית נמצאים מספר מכתבים ממלך ירושלים אל פרעה המבקשים שישלח לה תגבורת נגד מרד ומלחמת ה"ח'בירו" - שיש שזיהו אותם בבני ישראל בתקופת יהושע והשופטים. בתעודות רואים כיצד מלך ירושלים כנוע וכפוף למלך מצרים ולמעשה הוא מלך חסות שלו הנאלץ להתרפס לפניו.

אזכורים במקרא

האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. בספר בראשית מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן"י"ד,י"ח). הוא מברך את אברהם אבינו בשובו בשלום מן המערכה.

האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ."כ"ב,ב'.

אף האיזכור השלישי הוא ברמז. משה רבינו מברך את שבט בנימין ורומז כי בית מקדש ייבנה בחלקו:"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"[[ספר דברים]](ל"ג,י"ב).

האיזכור הברור, לכאורה, הראשון הוא בכיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון. מלך ירושלים נמנה על אחד מ-31 המלכים שעריהם נכבשו:"מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד". [[ספר יהושע]], פרק י"ב,י'. אבל כבר אחרי שלושה פרקים נאמר:"וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה" ט"ו, ס"ג. גם בתחילת ספר שופטים מתואר כיבוש ירושלים ע"י שבט יהודה, קיצוץ בהונות מלכה "אדוני בזק" שמתואר שם כמלך חזק ("שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני" - כלומר שליטה רבה) ושריפת העיר, אם כי מתואר באותו הפרק שלא הורישו את היבוסי יושב ירושלים. רש"י מסביר שחלק מירושלים שהיה בידי יבוס לא הורישו ואת השאר הורישו.

רק דוד המלך בתחבולה כובש את העיר ומולך בה 33 שנה: "וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה. וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר, לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא, עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים, שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ, לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן-הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, עִמּוֹ" [[ספר שמואל]] ב', ה' ה'-י'. דוד המלך העלה את ארון הברית לעיר דוד:"וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיַּעַל אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקם מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד ְּשִׂמְחָה" ו', י"ב ומשאיר את בניית ביתהמקדש בירושלים לבנו, לשלמה המלך.

ואכן, פרק ו' בספר מלכים א' מתאר את השיא אליו הגיעה ירושלים: "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַה'. וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים-אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ; וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, קוֹמָתוֹ... וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ; וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים, וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת-היצוע (הַיָּצִיעַ) עַל-כָּל-הַבַּיִת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; וַיֶּאֱחֹז אֶת-הַבַּיִת, בַּעֲצֵי אֲרָזִים. .

והקב"ה מבטיח לו: " וַיְהִי, דְּבַר ה' אֶל-שְׁלֹמֹה, לֵאמֹר. הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם--וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ. וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל.

והוא משלים את הבנייה: " וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ...וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר, לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים...וּדְבִיר בְּתוֹךְ-הַבַּיִת מִפְּנִימָה, הֵכִין, לְתִתֵּן שָׁם, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה'...וְאֶת-כָּל-הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד-תֹּם כָּל-הַבָּיִת; וְכָל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-לַדְּבִיר, צִפָּה זָהָב. .. וַיְצַף אֶת-הַכְּרוּבִים, זָהָב... בַּשָּׁנָה, הָרְבִיעִית, יֻסַּד, בֵּית ה' בְּיֶרַח, זִו. וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת, לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ, שֶׁבַע שָׁנִים".

לוח אירועים בתולדות העיר

המקור לחלק מהנתונים: זאב וילנאי, מדריך ירושלים

אתרים בירושלים

• 

  הכותל המערבי, המקור:ויקישיתוף, צילם: Edom

• 

  כיפת הסלע, המקור:ויקישיתוף, צילם:MathKnight

• 

  תצפית מהר הזיתים על ירושלים העתיקה, צילם:אליעזר שוורץ

הערות שוליים

קישורים חיצוניים

• פורטל ירושלים בויקיפדיה העברית - הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר ירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות ובעלת ההיסטוריה הארוכה והמורכבת. הפורטל מציג את ההיסטוריה של העיר, אתרים קדושים ומבנים חשובים בעיר, אישים, רחובות, שכונות ואנקדוטות מעניינות אודותיה.
• ירושלים בימי בית שני - ערך מומלץ בויקיפדיה העברית