רבי אשתורי הפרחי: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי אֶשְׁתוֹרִי הפרחי ( 1280 (משוער) - לא ידוע) ‏‏^[1] חוקר ארץ ישראל והלכותיה. ^[2] . מוצא משפחתו הוא מהעיר פלוראנצה (Florenzia) ‏‏^[3] בספרד ^[4]. הוא חי בפרובאנס שבצרפת. לאחר גירוש יהודי צרפת הוא חזר לספרד ועלה לארץ ישראל דרך מצרים. הוא הגיע לירושלים בשנת 1313 . כבר באותה שנה התיישב בבית שאן . ספרו החשוב הוא כפתור ופרח, המהווה ספר הלכה ואגב עוסק בגאוגרפיה של ארץ ישראל, כאשר ייחודו בזיהוי מקומות בארץ ישראל לפי מקורות בהלכה.

תולדות חייו

לונץ כתב כי הרב אישתורי (הכתחב הנכון לדעתו) הפרחי היה "חטר מגזע רבנים וחכמים גדולים אשר העשירו את ספרותנו עושר רב". מחיבורי אביו, הרב ר' משה הפרחי לא נמצאו ספרים שחיבר, כנראה אבדו. אך חיבורי אביו הוזכרו בספרים שחברו בני-דורו כמו רבי מנחם המאירי. אבי זקנו היה הרב ר'.מאיר מקרקסון ד"א תתק"פ (1220), אשר כתב את ספרו "העזר" שכלל תשובות להשגות זרחיה בן יצחק הלוי גירונדי (הרז"ה) בן המאה ה-12 על רבי יצחק אלפסי -הרי"ף - בן המאה ה-11 ועוד.

לדברי לונץ, שנת לידתו אינה ידועה. באחד מספריו הוא כתב שהוא נאלץ לנדוד "בעצס למודי גרשוני מבית אבי ומארץ מולדתי, ערום יצאתי, שולל הלכתי, ...ממלכה אל עם לא ידעתי לשונו נודחתי" . הגרוש עליו הוא כתב היה בשנת ה"א ס"ו (1306) והוא הגיע ל [פארפיגנאן] (Parfignan) בספרד ומשם לברצלונה. מועד עלייתו ארצה היה כעבור 7 שנים. יש להניח כי הגיע כבר לגיל 30 ומכאן מועד לידתו המשוער לעיל.

ראשית לימודיו היו בבית אביו. הוא נשלח ללמוד אצל זקנו ר' נתן מטרונקטילא . רבו העיקרי, שהוא מזכיר ספרו היה ר׳ אליעזר ב״ר יוסף דשינון, אשר נשרף על קדושת השם כיוס שני של ראש השנה ה"ט פ"ב . הוא למד גם אצל ר' יעקב כן מכיר אבן תיבון ממונטיפישלייר - ממנו למד גם חכמת התבונה וכן למד אצל רבנו אשר בן יחיאל המכונה הרא"ש, אשר הגיע מגרמניה.

בספריו הוא מצטט כשבעים ספרים, שחוברו אחרי חתימת התלמוד. הייתה לו ידיעה רבה במדע|מדעי]] הימים ההם, כמו רפואה ובשפה הלטינית. הוא הכיר את כתבי החכמים: אריסטו, אלפרנגי, אבוקראט, בטלמיוס, גאלינוס, אבן סינא - המוזכרים בספריו.

בברצלונה שבספרד חבר ספר על אגדות חז"ל ובאר אותם בהתאם ל"מחקר והמדע המתקבליפ על הדעת". לעיתים הוא קבל אותם כפשוטם ולעיתים הסביר כי נכתבו רק בדרך המליצה או ההפלגה.

בשנת ה"א ע"ג (1313) הפליג לבדו לאלכסנדריה שבמצרים. הוא פגש בקהיר את רבי שמואל הנגיד ואת הרמב"ם. הוצע לו להישאר אך כעבור "ימים אחדים" עלה לירושלים. הוא החל במחקריו ועסק במדידות בשטח הר הבית על מנת לקבוע את התחום בו מותר ליהודים לבוא. בירושלים הוא זכה לקבל קיצבה לפרנסתו אבל הריב בין תומכי הרמ"ם ושולליו גרמה לו לעזוב את העיר תוך שנה. הוא בחר בבית שאן למקום בו יגור.

על ישיבתו בבית שאן

במבוא לספר "כפתור ופתח" כתוב: "החליט לעזוב את ירושלים ...אחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו" - עמ' xxxii ספר א': כפתור ופרח מתוך "אוצר ספרות ארץ ישראל", מאת הרב אישתורי הפרחי ז"ל מאת אברהם משה לונץ. ירושלים, תרנ"ט.

בהיותו בבית שאן מפעם לפעם חזר לירושלים על מנת :"לבכות על שממנותה, לחקור על תכונתה ולהתיעץ עם רבניה ןחכמיה בחקרי דת והלכה". הוא הקדיש שבע שנים לעבודתו : שנתיים בגליל וחמש שנים בשאר חלקי הארץ. הוא התמלא סיפוק כאשר הצליח לזהות מקומות אשר מוזכרים במקורות.

הוא עשה מאמץ להוכיח כי השטחים אשר נחשבו להיותם מחוץ לארץ ישראל, לעניין קידוש הארץ, לצרכי מצוות תרומות ומעשרות , נתקדשו שנית "אך בערכם, מעלתם וקדושתם" אין בינהם הבדל בינם לביו האחרים. וכך ניסה לשכנע כי יש מקום לישוב יהודים גם בבית שאן וברמלה.

בשנת ה"א פ"ב (1322) השלים את כתיבת ספרו "כפתור ופרח". הוא הציגן בפני ר' ברוך בירושלים "למען יוכח אם צדקו כל דבריו". גם הר' מתתיהון מבית שאן בדק את תוכן ספרו. העותק האחרון של כתב היד של ספרו אבד. הוא ליקט מחדש את הפרקים שכתב וזאת הסיבה שלעיתים אין למצוא בהם סדר עיקבי.

על הספר כפתור ופרח

ערך מורחב - כפתור ופרח

כפתור ופרח הוא חיבורו הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור גאוגרפי של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה הערבית ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ולצמחים המוזכרים במקרא. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא ובתלמוד.

המהדורה הנוכחית של הספר הודפסה על-ידי אברהם משה לונץ בירושלים פעמיים:

1. ספר א' - פרקים א' עד נ"א בשנת 1897 - - 418 עמודים
2. ספר ב' - פרקים ט"ז עד נ"ט, בתוספת מבואות, מפתחות והשלמות בשנת 1899 - 487 עמודים. ספר בב הודפס בתמיכת חברת כל ישראל חברים מפאריז ומכון-צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין.

לונץ מגדיר את הספא בתור חיבורו של :(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק^[5] . הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פירסומיו :"ירושלים" ולוח ארץ ישראל - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי ענין לימינו והודפס שוב בימינו על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".

הספר כפתור ופרח הינו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה.

עקבות הספר נעלמו מאתים שנה לאחר חיבורו. העתקה אחת הגיע לידי ר' יצחק כהן שולל ממצרים. ממנו נעשו עותקים והופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש הרב בהם היה בגלל המידע שצבר על ההלכות התלויות בארץ ומידות בית המקדש.

רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר אין שנה) נדפס הספר בונציה על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ".

ספריו הנוספים

בנוסף לספר "כפתור ופרח" הוא חבר שש ספרים נוספים, בינהם שני תרגומים. אלו הם לפי סדר הופעתם:

1. ספר רפואה של ארמנגד בליסה (Armengaad Buiatt) - תורגם עוד ברצלונה.
2. "ספר הכבוסים" - אף הוא מתחום הרפואה. חובר על-ידי הרופא אליהו בו-יהודה מהשפה הלטינית.
3. על דברי אבן סינא.
4. "בתי הנפש" - כללי תוכחה ומוסר.
5. "שושנת מלך" - על החכמות והמדעים המוזכרים בתלמוד.
6. "שער השמים" - ביאור מסכות

ארבעת האחרונים אבדו.

סופו

לונץ מצר שלא ידוע לנו דבר על נסיבות פטירתו, מועדה, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פירסום בספרי כי בשנת ה"א צ"ז (1335) ביקר בארץ ר' יצחק חילו, מתאר את המקומות המוזכרים בספרו של ר' אישתורי הפרחי, אך הוא לא מזכיר את שמו ואת שם העיר בית שאן. הוא כתב כי שנת הקץ תהיה ה"א קל"ח (1378) ולונץ קובע כי "נפש רבינן שבה למקור מחוצבה לפני שנה זו". הוא מעלה את ההשערה כי הוא המשיך בסיורים הארץ ואולי הוא נרצח ורוצחיו "קרעונו חגזרין לבלי יודע עוונם ויבולע להם".

הערות שוליים

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64-68
• חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות, כפתור ופרח - פרק י"א: גבולות הארץ, המכון ללימודי מצוות הארץ.