הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (מכונה ר' פישל דיין) (תרמ"ה 1880 - כ"ט בחשוון‏^[1] תש"ט 1949) היה רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם. בסוף ימיו היה חבר העדה החרדית, כאשר בתי הדין התאחדו תחתיה.

תולדות חייו

נולד לרבי משה ישראל בשנת תרמ"ה בירושלים.‏^[2] היה חסיד קרלין ומקושר לאדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין‏^[3], ובבואו של רבי אברהם מרדכי אלתר מגור לישראל נעשה ממקורביו הנאמנים. הוא היה גם מקורב אצל רבי מוטל מרחמסטריווקא, ורבי דוד צבי בידרמן מלעלוב. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ.‏^[4].

היה ברשותו אוסף של כתבי יד נדירים. כך למשל היו בידו כ"ח תשובות מרבי דוד שלמה אייבשיץ הלבושי שרד, ירושלים, ונדפסו על ידי בניו וחתניו בשנת תשכ"ב בספר 'מי מנוחות'‏^[5]. כתביו של היהודי הקדוש ששכנו אצלו, נדפסו בספר "כתר היהודי".

הוא היה חבר הרבנות הראשית מיום הקמתה, בתקופה בה חברה היהדות החרדית לרבנות הראשית, לפני קום מדינת ישראל, ובמשך חברותו היו חיכוכים רבים בין גישתו המחמירה לבין גישתה של הרבנות הראשית. כאשר עלה על הפרק רעיון משאל עם בבעיה הלכתית שעלתה על הפרק, הוא פרסם יחד עם הרב צבי פסח פראנק ושאר חברי בית הדין גילוי דעת נגד עריכת משאל עם בענינים הלכתיים "משום שדברי התורה חיים וקיימים לעד ולא ישתנו לעולם.". הרב אברהם יצחק קוק סירב להתערב בנושא, דבר שגרם לחיכוכים ביניהם‏^[6]. בכ"ו בטבת תרפ"ח פרשו הרב צבי פסח פראנק והרב ברנשטיין מ"כנסת ישראל", הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל, למרות היותם חברים במועצת הרבנות הראשית. דבר זה גרם לתרעומת בציבור הדתי, והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם‏^[7]. בסוף כסליו תרצ"ז פרש מהרבנות הראשית‏^[8] בעקבות פולמוס אודות העברת סמכות השחיטה ל"וועד הקהילה" מטעם הרבנות הראשית, ועבר יחד עם כל חברי הבד"ץ החסידי לעדה החרדית‏^[9]‏^[10].

כיהן כראש וראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים, שהיה הבד"ץ היחיד של הציבור החסידי בקרב בני הישוב הישן בירושלים. בנוסף לכך כיהן כראש ישיבת חיי עולם, אותה הקים רבו רבי דוד השני מלעלוב, וכיהן בתפקיד לאחר פטירת סבו רבי בנימין יהודה לייב, ראש הישיבה הראשון. לאחר פטירתו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם הגאון מטשיבין.

כחודשיים לפני פטירתו, בי"ג באב תש"ח, כאשר כיהן כרב בעדה החרדית, חתם יחד עם רבנים נוספים מהעדה על כרוז המביע התנגדות חריפה לגיוס בנות לצה"ל‏^[11].

נקבר בבית העלמין הקטן ליד בית החולים שערי צדק (הישן).

חידושיו נקבצו ונדפסו לאור בה'תשנ"ו בספר תורת ירוחם, שנדפס יחד עם הספר "פרי אהרון" שבו נקבצו שיעורי בנו רבי אהרון ברנשטיין.

משפחתו

• בנו רבי אהרון, חבר בד"ץ אגודת ישראל, וראש ישיבת חיי עולם.
• בנו רבי בנימין יהודה לייב נפטר בחייו.
• בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר, אמו של הסופר הרב בנימין אדלר.
• רבי משה יהודה לייב רבינוביץ, האדמו"ר ממונקאטש נישא לנחמה פרל, בת בנו אהרון.

הערות שוליים