מצה עשירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מצה שהוכנה מקמח שנילוש עם מי פירות (יין, דבש, שמן). דינו הוא שאינו חמץ אך אי אפשר לקיים בו מצוות מצה בליל הסדר מאחר והיא צריכה להיות "לחם עוני".

הסבר הדין

כדי שעיסה תחמיץ צריכים השמרים (שמסתובבים באויר) לבוא אל העיסה. השמרים נמשכים לעיסה, ומתרבים בתוכה. בצורה כזו תופחת העיסה. כאשר אין בעיסה מים - לא יכולים השמרים להתרבות, ולכן העיסה לא מחמיצה. לעומת זאת, כשיש מים - עלולה העיסה להחמיץ אם לא תאפה במהירות (או שתהיה בעסק כל הזמן, כך שלא יניחו לשמרים להתרבות), ומשערים זמן זה בח"י רגעים.

כאשר מעורבבים בעיסה גם מים וגם מי פירות נמשכים השמרים לעיסה, והם מתרבים אפילו יותר במהירות מפני שיש להם סוכר מזין בעיסה בנוסף למים, ולכן אם יש מים במי פירות העיסה היא חמץ מיד.

במקרה של עיסה שנילושה עם ביצים נאסרת העיסה באכילה - מפני שהקצפת הביצים כמוה כהחמצה.

המנהג לאוסרה

האשכנזים נהגו להמנע מאכילת מצה עשירה בפסח, אך לא אסרו את אכילתו בערב פסח. כאשר ערב פסח חל בשבת - אחד הפתרונות המוצעים לקיום סעודה שלישית הוא ע"י מצה עשירה.

עוגיות "פפושדו"

העוגיות שמייצרת חברת פפושדו לפסח הם עוגיות ממצה עשירה, דהיינו קמח ויין. העוגיות הם בהכשר הרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א, רבה של העיר חולון ת"ו [כתוב על האריזה - "לפי פסק מרן הראש"ל רבי עובדיה יוסף שליט"א", אמנם אין על העוגיות האלו הכשר של הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, אלא נתינת ההכשר היא בנויה על הפסק הלכה של הרב עובדיה שליט"א]. והגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה חוזר ומדגיש שלא לאכלם בפסח מכיון שיש בזה חשש לחמץ גמור, מאחר שיש בזה חומרי התפחה. וכבר דנו בזה רבות, וראה בשו"ת בנין אב להרב אליהו בקשי דורון שליט"א, אשר נשא ונתן בזה עם הרב שלמה משה עמאר שליט"א, אשר מתיר לאכול את העוגיות.

יש לציין כי הקמח לעוגיות אינו שמור משעת קצירה, ועל כן לא יאכלום המקפידים לאכול מצה שמורה בלבד.