ספר מלאכי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של 46.116.57.126 (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י)
(←‏הנביא מלאכי: (מקורות))
שורה 2: שורה 2:


==הנביא מלאכי==
==הנביא מלאכי==
הספר נפתח במלים "מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי". לא ידוע מי הוא מלאכי. יש המפרשים כי הוא נביא בשם מלאכי, יש פירוש האומר שזהו [[עזרא הסופר]], ויש המפרשים שזהו מלאך - כלומר שליח - ששמו לא הוזכר.
הספר נפתח במלים "מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי". לא מפורש במקרא מי הוא מלאכי. בדברי [[חז"ל]] ופרשני התנ"ך מצאנו [[מחלוקת]], יש הסוברים שמלאכי הוא [[עזרא הסופר]]<ref>[[רבי יהושע בן קרחה]] ו[[רב נחמן]] (ויש גורסים: [[רב נחמן בר יצחק]]) ב{{מקור|בבלי:מגילה טו א$גמ' מגילה טו.}}, {{מקור|ילקוט שמעוני מלאכי תקפו$ילקוט שמעוני, תחילת מלאכי, רמז תקפו}}.</ref>, יש המפרשים כי הוא נביא בשם 'מלאכי'<ref>דעת חכמים ב{{מקור|בבלי:מגילה טו א$גמ' מגילה שם}} וב{{מקור|ילקוט שמעוני מלאכי תקפו$ילקוט שם}}.</ref>, ויש המפרשים שזהו מלאך - כלומר שליח{{דרוש מקור}} - ששמו לא הוזכר.


[[מלאכי הנביא|מלאכי]] הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת [[בית שני]], ביחד עם [[חגי הנביא|חגי]] ו[[זכריה בן ברכיה|זכריה]]. הוא למעשה הנביא האחרון בהיסטוריה.
[[מלאכי הנביא|מלאכי]] הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת [[בית שני]], ביחד עם [[חגי הנביא|חגי]] ו[[זכריה בן ברכיה|זכריה]]. הוא למעשה הנביא האחרון בהיסטוריה.

גרסה מ־04:55, 8 ביוני 2012

ספר מלאכי הוא הספר האחרון בספרי תרי עשר, ויש המתייחסים אליו כספר האחרון בתנ"ך (דרוש מקור).

הנביא מלאכי

הספר נפתח במלים "מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי". לא מפורש במקרא מי הוא מלאכי. בדברי חז"ל ופרשני התנ"ך מצאנו מחלוקת, יש הסוברים שמלאכי הוא עזרא הסופר[1], יש המפרשים כי הוא נביא בשם 'מלאכי'[2], ויש המפרשים שזהו מלאך - כלומר שליח(דרוש מקור) - ששמו לא הוזכר.

מלאכי הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת בית שני, ביחד עם חגי וזכריה. הוא למעשה הנביא האחרון בהיסטוריה.

תוכן הספר

בספר תוכחות לעם ישראל, שלא מכבד את ה' ולא מאמין בו. מוזכרים ביטויים קשים המופנים אל עם ישראל, ונבואות קשות.

הנביא מזמין את עם ישראל לעשות לקב"ה "מבחן" - "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר... וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי": הבטחה, שאם עם ישראל יפריש מעשרות כראוי, יהיה שפע גדול.


סיום הספר

הספר מסתיים בנבואה על אחרית הימים: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם".

כיוון שלא רצו שהספר יסתיים בדבר רע, נוהגים לחזור ולומר את הפסוק "הנה אנכי שולח לכם", ולסיים איתו את הספר (כשקוראים את ההפטרה - בשבת הגדול)