הרב מיכאל הרשקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב מיכאל הרשקוביץ''' הוא ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] ורב היישוב נריה שבחבל בנימין. | '''הרב מיכאל הרשקוביץ''' הוא ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] ורב היישוב נריה שבחבל בנימין. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
למד בצעירותו ב[[ישיבת נתיב מאיר]] אצל [[הרב אריה בינה]]. בהמשך, החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נעשה לתלמידו המובהק של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. בהמשך, התמנה על ידי הרצי"ה לשמש כר"מ בישיבה לגמרא ואמונה. בשנת תשל"א ערך והוציא את החוברת "השבת, ישראל והזמנים" ובה מאמרים מאת [[הראי"ה קוק]] על השבת והמועדים (החוברת הודפסה בהמשך בספר "[[מאמרי הראי"ה]]" על ידי [[הרב אלישע אבינר]]). | למד בצעירותו ב[[ישיבת נתיב מאיר]] אצל [[הרב אריה בינה]]. בהמשך, החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נעשה לתלמידו המובהק של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. בהמשך, התמנה על ידי הרצי"ה לשמש כר"מ בישיבה לגמרא ואמונה. בשנת תשל"א ערך והוציא את החוברת "השבת, ישראל והזמנים" ובה מאמרים מאת [[הראי"ה קוק]] על השבת והמועדים (החוברת הודפסה בהמשך בספר "[[מאמרי הראי"ה]]" על ידי [[הרב אלישע אבינר]]). נמנה על גרעין מייסדי היישבו נריה שבמערב חבל בנימין, והתמנה לכהן כרב היישוב, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. הרב הרשקוביץ הינו חבר בית הדין לענייני ציבור של [[הרב דב ליאור]]. כמו כן, עוסק בענייני ציבור בתחומי חינוך, ארץ ישראל ועוד. | ||
מתורתו הודפסה החוברת '''"לך לך אל ארץ המוריה'''", ובה שיעוריו על פרשת [[עקידת יצחק]], על פי דרכו של הרב קוק בספרו "[[עולת ראיה]]". | |||
נשוי לד"ר בת שבע, רופאת משפחה. בנם הוא הרב יוסף אליצור, ר"מ ב[[ישיבת עוד יוסף חי]] ומחבר ספר "[[תורת המלך]]". בנם שרגא נהרג בתאונת דרכים בצעירותו. | |||
==שיטתו== | ==שיטתו== | ||
יסוד בולט במשנתו של הרב הרשקוביץ הוא שהציווי האלוקי איננו עומד בסתירה למוסר ולמצפון האנושיים. למשל, מתנגד הרב הרשקוביץ לפרשנויות אקזיסטנציאליסטיות הרואות בעקידת יצחק ניגוד בין המוסר הטבעי של אברהם לבין הציווי האלוקי וטוענות שבכך ש[[אברהם אבינו]] עקד את [[יצחק]] הוא למעשה כבש את האנושיות שלו בפני הצו הלאוקי הגדול ממנו. לפי תפיסתו, הרצון והמוסר אינם יכולים לעמוד בסתירה ליראת השמים, הואיל והיא אלוקית והם אנושיים, ולכן אינם יכולים לעמוד בהנגדה זה מול זה. | יסוד בולט במשנתו של הרב הרשקוביץ הוא שהציווי האלוקי איננו עומד בסתירה למוסר ולמצפון האנושיים. למשל, מתנגד הרב הרשקוביץ לפרשנויות אקזיסטנציאליסטיות הרואות בעקידת יצחק ניגוד בין המוסר הטבעי של אברהם לבין הציווי האלוקי וטוענות שבכך ש[[אברהם אבינו]] עקד את [[יצחק]] הוא למעשה כבש את האנושיות שלו בפני הצו הלאוקי הגדול ממנו. לפי תפיסתו, הרצון והמוסר אינם יכולים לעמוד בסתירה ליראת השמים, הואיל והיא אלוקית והם אנושיים, ולכן אינם יכולים לעמוד בהנגדה זה מול זה. | ||
גרסה מ־12:24, 18 בדצמבר 2014
|
|
הרב מיכאל הרשקוביץ הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה שבחבל בנימין.
תולדות חייו
למד בצעירותו בישיבת נתיב מאיר אצל הרב אריה בינה. בהמשך, החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נעשה לתלמידו המובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק. בהמשך, התמנה על ידי הרצי"ה לשמש כר"מ בישיבה לגמרא ואמונה. בשנת תשל"א ערך והוציא את החוברת "השבת, ישראל והזמנים" ובה מאמרים מאת הראי"ה קוק על השבת והמועדים (החוברת הודפסה בהמשך בספר "מאמרי הראי"ה" על ידי הרב אלישע אבינר). נמנה על גרעין מייסדי היישבו נריה שבמערב חבל בנימין, והתמנה לכהן כרב היישוב, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. הרב הרשקוביץ הינו חבר בית הדין לענייני ציבור של הרב דב ליאור. כמו כן, עוסק בענייני ציבור בתחומי חינוך, ארץ ישראל ועוד.
מתורתו הודפסה החוברת "לך לך אל ארץ המוריה", ובה שיעוריו על פרשת עקידת יצחק, על פי דרכו של הרב קוק בספרו "עולת ראיה".
נשוי לד"ר בת שבע, רופאת משפחה. בנם הוא הרב יוסף אליצור, ר"מ בישיבת עוד יוסף חי ומחבר ספר "תורת המלך". בנם שרגא נהרג בתאונת דרכים בצעירותו.
שיטתו
יסוד בולט במשנתו של הרב הרשקוביץ הוא שהציווי האלוקי איננו עומד בסתירה למוסר ולמצפון האנושיים. למשל, מתנגד הרב הרשקוביץ לפרשנויות אקזיסטנציאליסטיות הרואות בעקידת יצחק ניגוד בין המוסר הטבעי של אברהם לבין הציווי האלוקי וטוענות שבכך שאברהם אבינו עקד את יצחק הוא למעשה כבש את האנושיות שלו בפני הצו הלאוקי הגדול ממנו. לפי תפיסתו, הרצון והמוסר אינם יכולים לעמוד בסתירה ליראת השמים, הואיל והיא אלוקית והם אנושיים, ולכן אינם יכולים לעמוד בהנגדה זה מול זה.
בנושא המאבק על ארץ ישראל דוגל הרב הרשקוביץ במאבק אקטיבי ובקו תקיף ולא מתפשר, וסובר כי חובה על חייל לסרב לפקודה לפנות ישובים. עם זאת, אין הוא רואה זאת כקונפליקט בין פקודת הצבא לבין ציווי התורה, אלא אדרבה, דוקא קיום פקודה הנוגדת את התורה פוגעת לשיטתו במהותה של המדינה, ש"יסוד הוויתה, חייה ופעליה הוא ברוח תורת ישראל", ולכן "לא יעלה על הדעת שהכלי יקום על יוצרו ויהיו ערכיה של תורה כפופים למרותו של המלך". לדבריו, ציות עיוור להוראות השלטון מבלי להתייחס למוסריותן "שוללת את החותם המוסרי ממעשיו והוראותיו, וסופן שלא יתקיימו". הוא מותח ביקורת חריפה כלפי רבנים שהורו לתלמידיהם שלא לסרב לפקודה כזו. להגדרתו, נתינת ערך עליון לפקודות המדינה מצד עצמן, גם כשהן לא הולכות בד בבד עם ציווי התורה, היא "פאשיזם"[1].
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב מיכאל הרשקוביץ, אתר ישיבה.
- הספד על הרב אברהם שפירא מאת הרב מיכאל הרשקוביץ
- הרב מיכאל הרשקוביץ נואם בכנס לזכר הרצי"ה בישיבת לנתיבות ישראל בבת ים.
- "נסיון לגילוי כוחות פנימיים", שיעור מאת הרב מיכאל הרשקוביץ באתר ישיבת שדרות.
- "על הציות ועל הסירוב" מאמר בנושא סירוב פקודה, ערוץ 7.
הערות שוליים
- ↑ "על הציות ועל הסירוב", ערוץ 7