יהודה בן רבי חייא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{אמוראי ארץ ישראל}} | ||
[[קטגוריה:דור המעבר בין התנאים לאמוראים]] | |||
[[קטגוריה:דור המעבר | |||
[[קטגוריה:משפחת רבי חייא]] | [[קטגוריה:משפחת רבי חייא]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:11, 14 באפריל 2015
|
|
| חזקיה | |
|---|---|
| תקופתו | סוף תקופת התנאים ותחילת תקופת האמוראים |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| דור | ראשון לאמוראים |
| בית מדרש | בטבריה |
| רבותיו | רבי יהודה הנשיא, רבי חייא |
| חבריו | = |
| מקום קבורתו | טבריה |
רבי יהודה בן רבי חייא היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של חזקיה.
אמרותיו מוזכרות בתלמוד פעמים רבות, בעיקר בסדר קדשים[1].
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי ינאי. לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית המדרש כל השבוע, ובשבת היה מגיע הביתה, כשלפניו הולך עמוד של אש. באחת מהפעמים, הוא היה שקוע בסוגיא תלמודית ולא שם לב שכבר הגיע הזמן שבו נהג לבוא לביתו, לקיים את מצוות עונה שזמנה לתלמידי חכמים היא פעם בשבוע. כאשר שמע מכך חותנו רבי ינאי, הוא נענה: כנראה שהוא נפטר, שכן לוּ היה בחיים, וודאי שלא היה מבטל את מצוות העונה. לפי הסבר חכמי התלמוד, דבריו של רבי ינאי היו "כשגגה היוצאת מלפני השליט" כלומר - דבריו של צדיק מוכרחים להתקיים גם אם לא התכווין לקיומם, ויהודה חתנו נפטר[2].
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- משה יהודה בלוי (עורך), "יהודה בן רבי חייא", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים פ"ח-צ', באתר HebrewBooks
הערות שוליים