ישיבת הר המור

ישיבת הר המור
סמל הישיבה
סוג	ישיבה גבוהה
תאריך יסוד	תשנ"ז
מיקום	חומת שמואל, ירושלים
השתייכות (זרם)	הציונות הדתית
מייסדים	הרב צבי ישראל טאו ותלמידיו
ראש הישיבה כיום	הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג
מספר תלמידים	כ- 650 תלמידים ואברכים
ספרים	סדרת "לאמונת עתנו"; שיעורי הרב מרדכי שטרנברג; שחר אהללך; ועוד

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה בירושלים, מהישיבות הגדולות בציבור הדתי לאומי.

הקמת הישיבה

לאחר פטירת הרב צבי יהודה הכהן קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, מונו הרב שפירא והרב שאול ישראלי לראשי הישיבה אחריו. חמישה מהר"מים בישיבה‏^[1] וכן הרב שלמה אבינר, דרשו למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.

המתחים בין הרב טאו והרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה'תשנ"ז, כאשר טען כי עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות), על אף שהרב שפירא עצמו הכחיש את קיומה של תכנית כזו ^[2]. הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור. לאחר הפילוג, הוציאו תלמידי הרב טאו חוברת בשם "לדרך הקודש", בה הם מסבירים על חשיבות לימוד התורה בטהרה, ללא מכון לרבנים ואקדמיזציה תורנית, וטענו כי הרב שפירא לא נהג כך. רבנים רבים מתלמידי הרצי"ה חלקו על מעשה המרידה ברב שפירא, ולאחר הפרישה מהישיבה חתמו על מכתב הקורא לפורשים "לחזור בתשובה, לחזור לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא". בין הרבנים החתומים על המכתב היו הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב אריה שטרן ועוד. אליהם הצטרף אף הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שכתב כי "הרב שפירא הוא רבם של רוב הדיינים והרבנים וראשי הישיבות, וחלילה לערער אחריו או לפלג ממנו, ואין לסייע בכך".

הרב יעקב שפירא, בנו של הרב שפירא וראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי, סיפר בראיון על תחושתו הרעה של אביו בעקבות והפיצול וכן אמר כי אביו "לא מחל עד יומו האחרון על הקמת 'הר המור". כמו כן, לדבריו אביו השתדל למנוע את הפיצול שחל בישיבה והוא "ניסה בכל דרך למנוע את המחלוקת, וכל חייו נמנע ממחלוקת בכל מקום, תמיד היה מהראשונים שיזמו אחדות"‏^[3].

הישיבה הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך לישיבת נתיב מאיר, ומשם לשכונת קרית יובל, כיום היא שוכנת במבנה הקבע שלה בשכונת הר חומה.

מאז הקמתה, הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר, ישיבת מדברה כעדן ועוד.

דרך הישיבה

הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב צבי יהודה קוק לפי הבנתו של הרב טאו אותה, ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. כמה מישיבות הציונות הדתית הולכות בדרכה, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת תל אביב,ישיבת עטרת ירושלים, הישיבה הגבוהה בני נצרים בחולות חלוצה וישיבת חומות ירושלים וכן המכינות הקדם צבאיות השונות, ובראשם המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי ועוד) מוסדות אלו הולכים על פי האידאולוגיה של הר המור. כיום, הישיבה מונה קרוב ל650 תלמידים, רובם (כשני שלישים) הינם אברכים נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "הסדר מרכז".

מרבני הישיבה

• הרב צבי ישראל טאו - נשיא הישיבה.
• הרב עמיאל שטרנברג - ראש הישיבה.
• הרב מרדכי שטרנברג - ראש הישיבה.
• הרב עודד וולנסקי - מלמד לימודי אמונה.
• הרב יעקב לבנון - מלמד לימודי אמונה.
• הרב יהושע צוקרמן - מלמד לימודי גמרא ואמונה.
• הרב אלי בזק - מלמד לימודי אמונה.
• הרב אריאל אדרי - ר"מ בגמרא שיעור ג'. דיין בבתי הדין הרבניים של הרבנות הראשית לישראל.
• הרב דוד ג'יאמי - ר"מ בגמרא ואמונה (שיעור ב' וכינוס), ומלמד ב'בית אמונה'.
• הרב ידידיה ריין - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'.

קישורים חיצוניים

• אתר ישיבת הר המור
• ישיבת "מרכז הרב" והתפלגותה תשובה מאת הרב דוד חי הכהן

הערות שוליים