יותם בן עוזיהו

הדף "יותם" מפנה לכאן. לערך העוסק בבנו של גדעון בן יואש, ראו יותם בן גדעון.

יותם בן עוזיהו היה מלך יהודה האחד- עשר. בנם של עוזיהו בן אמציה וירושה בת צדוק. החל לשפוט את ישראל עוד בחיי אביו כיוון שאביו היה מצורע, אולם החל למלוך בפועל רק בגיל 25 לאחר פטירת אביו. מלכותו נמשכה 16 שנה.

יותם עשה הישר בעיני ה', אך לא הסיר את הבמות, והעם המשיך לזבוח ולהקטיר בהן. הוא חיזק את ירושלים וביצר אותה, ובנה ערים במרחבי ממלכתו. הוא ניצח במלחמתו את בני עמון.

בימיו מלך בישראל פקח בן רמליהו, והנביאים היו הושע בן בארי, ישעיהו בן אמוץ, עמוס הנביא, מיכה המורשתי ועודד הנביא.

לאחר פטירתו, מלך בנו אחז.

בגמרא (בבלי סוכה מה ב) מובא שרבי שמעון בר יוחאי אמר שאם היה יותם יחד איתו, היו מקבלים על עצמם את כל החטאים מימי אברהם עד סוף כל הדורו, משום "שבכל המלכים שלפניו ולאחריו מצינו בהם חטא חוץ מיותם..." ובהמשך "אבל יותם לא נמצא בו שום דופי".