יהודה בן רבי חייא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
| חזקיה | |
|---|---|
| תקופתו | סוף תקופת התנאים ותחילת תקופת האמוראים |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| דור | ראשון לאמוראים |
| בית מדרש | בטבריה |
| רבותיו | רבי יהודה הנשיא, רבי חייא |
| חבריו | = |
| מקום קבורתו | טבריה |
רבי יהודה בן רבי חייא היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של חזקיה.
אמרותיו מוזכרות בתלמוד פעמים רבות, בעיקר בסדר קדשים[1].
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי ינאי. לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית המדרש כל השבוע, ובשבת היה מגיע הביתה, כשלפניו הולך עמוד של אש. באחת מהפעמים, הוא היה שקוע בסוגיא תלמודית ולא שם לב שכבר הגיע הזמן שבו נהג לבוא לביתו, לקיים את מצוות עונה שזמנה לתלמידי חכמים היא פעם בשבוע. כאשר שמע מכך חותנו רבי ינאי, הוא נענה: כנראה שהוא נפטר, שכן לוּ היה בחיים, וודאי שלא היה מבטל את מצוות העונה. לפי הסבר חכמי התלמוד, דבריו של רבי ינאי היו "כשגגה היוצאת מלפני השליט" כלומר - דבריו של צדיק מוכרחים להתקיים גם אם לא התכווין לקיומם, ויהודה חתנו נפטר[2].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משה יהודה בלוי (עורך), "יהודה בן רבי חייא", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים פ"ח-צ', באתר HebrewBooks
הערות שוליים