ערב פסח

י"ד בניסן.

בדיקת חמץ

אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר ( פסחים א', א'). לפני הבדיקה מברכים "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על ביעור חמץ", ולאחריו אומרים נוסח של ביטול חמץ. נוהגים להטמין עשרה פירורי חמץ לפני הבדיקה כדי שיהיה לברכה על מה לחול.

עוד על בדיקת חמץ ראה בערך בדיקת חמץ.

תענית בכורות

ערך מורחב - תענית בכורות

בערב פסח נוהגים הבכורות להתענות, זכר לנס שבמכת בכורות ניצלו בכורי ישראל. יש הנוהגים לשבור את הצום על ידי סעודת מצוה כגון סיום מסכת (מ"ב סי' תע ס"ק י; וראה תבנית:הידעת?/י"ד ניסן ה'תשע"ב).

ביעור חמץ

מחצות היום בערב פסח אסור החמץ באכילה ובהשהיה. מבערים את החמץ מהשעה הרביעית. נוהגים לבער את החמץ בשריפה, אם כי להלכה מותר לבער את החמץ בכל דרך שהיא^[1]: זורה לרוח, מטיל לים וכדומה.

ערב פסח שחל להיות בשבת

כשחל ערב פסח בשבת אין מבערים את החמץ בשריפה. סעודה שלישית אפשר לקיים או ע"י פירות וכדומה, או ע"י מצה עשירה, או שאוכלים בבוקר שתי סעודות, משום שאסור לאכול מצה או חמץ אחרי חצות היום (ראה עוד בערך סעודה שלישית). במקרים נדירים התירה הרבנות לאכול מצה בערב פסח, כמו בצבא, שאם לא יאכלו מצות יוכרחו לאכול חמץ.

קרבן פסח

כשהיה בית המקדש קיים היו מקריבים קרבן פסח ב"בין הערביים" בערב פסח, דהיינו משעה שנטתה השמש לערוב עד השקיעה. והיו שוחטים את הפסח אחרי קרבן תמיד של ערב.

ראה עוד בערך קרבן פסח.

בימינו נהגו לומר "סדר הקרבת קרבן פסח" בערב פסח אחרי הצהרים, ורבים בירושלים נוהגים לצורך כך ללכת לכותל המערבי.

הערות שוליים