ירבעם בן יהואש

ירבעם בן יהואש הידוע גם כירבעם השני (על מנת להדילו מירבעם בן נבט) היה מלך ישראל ה-14, והרביעי לשושלת יהוא בן נמשי.

ירבעם קיבל את המלוכה מאביו יהואש בן יהואחז בשנה החמש עשרה לאמציה בן יהואש מלך יהודה. גם ירבעם השני עשה הרע בעיני ה', ככל מלכי ישראל.תקופת מלכותו נמשכה ארבעים ואחת שנה.

ירבעם הרחיב את גבולות הממלכה מלבוא-חמת ודמשק שבארם, עד ים הערבה, וכן את עבר הירדן המזרחי (דברי הימים א ה), "כי ראה ה' את עני ישראל מורה מאד, ואפז עצור ואפס עזוב ואין עוזר לישראל. ולא דבר ה' למחות את שם ישראל מתחת השמים, ויושעם ביד ירבעם בן יואש" (מלכים ב יד כו-כח).

לאחר מותו, מלך זכריה בנו תחתיו.