בית שאן

בֵּית שְאָן היא עיר בצפון עמק הירדן, סמוך לעיר בית שאן העתיקה שהיתה עיר יהודית חשובה בתקופת המקרא ובימי בית שני.

תולדות העיר

בתנ"ך

בית שאן מוזכרת כאחת הערים שנחלו בני שבט מנשה: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ (יהושע יז יא וכן בדברי הימים א ז כט), אולם בני משנה לא יכלו להורישם משום שהיה להם רכב ברזל: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" (שם טז וכן בשופטים א כז).

לאחר נפילתו של שאול המלך בקרב בהר הגלבוע, נטלו הפלישתים את גופתו ותלו אותה בחומת בית שאן (המוזכרת שם כ"בית שן"), עד שאנשי יבש גלעד נטלו אותה משם וקברוה (שמואל א לא י-יג).

במסגרת כיבושיו, כבש דוד המלך את ערי הפלשתים, וכנראה שגם בית שאן נכבשה על ידו. בנו שלמה מתואר כמי ששלט בבית שאן, והניצב האזורי מטעמו בה היה בענא בן אחילוד (מלכים א ד יב).

בימי בית שני ולאחר החורבן

על אף שישבו בה יהודים בימי בית שני, הם לא קידשו אותה בגבולות עולי בבל, על מנת שתהיה פטורה ממצוות שביעית וממנה יוכלו עניי ארץ ישראל להתפרנס^{(דרוש מקור)}. בימי החשמונאים גורשו היוונים מן העיר, ובמגילת תענית נקבעו שני ימים לזכר כך בחודש סיוון: "בחמישה עשר ביה ובשיתה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא". בימי השלטון הרומאי היתה בית שאן לעיר חשובה ומרכזית, וישבו בה יהודים לצד רומאים, שקראו לה "סקיתופוליס". בדברי חז"ל מוזכרת בית שאן פעמים רבות, ובייחוד כעיר שבה היו מייצרים כלי פשתן^[1]. כמו כן, נזכרת העיר בהקשרים שונים של הלכות שבין ישראל לגוים, הנובעות מהיות העיר מעורבת^[2]. ממקורות אלו, וכן ממצאים ארכאולוגיים שונים, עולה כי בעיר התקיים פולחן עבודה זרה. בפרוץ המרד הגדול ברומאים, תושביה היהודים של בית שאן העדיפו להלחם לצד הרומאים כנגד הקנאים, אולם הרומאים לא האמינו להם ועל כן "ציוו את היהודים לרדת אל החורשה אשר בקרבת העיר... ובלילה השלישי תרו את מחנה היהודים וראו כי לא שמו להם שומרים ורבים מהם נמו שנתם, וישחטו את כולם במספר שלושה עשר אלף איש ויבזזו את כל רכושם"^[3].

בית שאן היתה ידועה כמקום עם קרקע דשנה ופוריה, עד שאמר עליה ריש לקיש: "גן עדן... אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו", והסביר רש"י: "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל". המדרש (בראשית רבה צח כ) דורש את הפסוק שנאמר בברכת יעקב ליוסף "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם" (בראשית מט כה): "רובצת תחת - "ובית שאן בבית השריי".

שרידים ארכאולוגיים מצביעים על יישוב יהודי בעיר גם בתקופה הביזנטית. נמצא בית מגורים ובו בית כנסת גדול עם רצפת פסיפס ועליה מחתה, שופר ומנורה, וכן בית כנסת נוסף מחוץ לחומת העיר, ובו רצפת פסיפס מרשימה. גם לאחר הכיבוש הצלבני ישבה משפחה יהודית - משפחת די-בוטון - בעיר, ושרידים ארכאולוגיים ממנה נמצאו.

בבית שאן התיישב רבי אשתורי הפרחי משום ש"הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה, אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי, יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה" (כפתור ופרח הקדמה).

בתקופת השלטון העות'מאני התקיימה במקום עיר קטנה בשם "ביסאן", אך לא התגורר בה יהודים. בימי המנדט הבריטי ישבו מעט יהודים בעיר, ובשנת תרצ"א ידוע על כ-94 יהודים שחיו בה, אך הם עזבו את העיר ב"מרד הערבי הגדול", שנודע בחברה היהודים בשם "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט", בעקבות איומים מצד שכניהם הערבים.

חידוש ההתיישבות בבית שאן

יומיים לפני הקמת מדינת ישראל, בד' באייר תש"ח, נכבשה בית שאן על ידי חטיבת "גולני" של צה"ל, ותשוביה הערבים נמלטו ממנה. בשנת תש"ט נוסדה במקום עיירה יהודית, ובה יושבו עולים חדשים. בשנת תשנ"ט הוכרזה בית שאן כעיר. כיום מונה בית שאן למעלה מ-17,000 תושבים. שרידיה של בית שאן העתיקה מצויים עד היום בתחומי העיר, בתוך "גן לאומי בית שאן".

תורה ויהדות בבית שאן

בשל אפויה כעיירת עולים, בית דאן מאפויינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. כרב העיר מכהן [ה[רב יוסף לסרי]].

בשנת תשס"ז הוקמה בעיר ישיבת הסדר בראשות הדיין הרב אליהו שושן. סביב הישיבה פעול גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים ממכון מאיר^[4].

מרבית בית הספר והגנים בבית שאן הינם דתיים או ורניים, ואף מספר תלמודי תורה פועלים בעיר.

בית שאן בהלכה

מצוות התלויות בארץ

=זמן קריאת המגילה

ראו גם

• הכתובת ב"רחוב" - עמק בית שאן
• עמק בית שאן

הערות שוליים