יהושפט בן אסא

יהושפט בן אסא היה מלך יהודה הרביעי. בנו של אסא המלך ועזובה בת שלחי. החל למלוך בגיל 35, בשנה העשרים וחמש לאחאב מלך ישראל. מלך על יהודה במשך עשרים וחמש שנה. היה מלך צדיק, הסיר את במות העבודה זרה ואת האשרות מיהודה, שלח את שריו להפיץ את התורה בעם, ואמרו עליו: "בשעה שהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו, וקורא לו רבי רבי, מרי מרי" (מכות כד ע"א). הנביאים בזמנו היו: יהוא בן חנני, עובדיה, מיכיהו בן ימלה, יחזיאל בן זכריה הלוי מבני אסף ואלעזר בן דודהו. הכהן הגדול בימיו היה אמריהו. מלכי ישראל בזמנו היו אחאב בן עמרי, אחזיה בן אחאב ויהורם בן אחאב. יהושפט השלים עעם אחאב, ושניהם יחדיו נלחמו במלך ארם, מלחמה בה מת אחאב כדברי הנביא מיכיהו. אמנם, הנביא יהוא הוכיח את יהושפט על התחברותו עם אחאב הרשע, אך אמר שבזכות צדקותו לא יענש על כך. כשעלה מלך עמון למלחמה על יהושפט, התפלל לה' שיעזור לו במלחמתו, והמלחמה התנהלה בדרך נס, כך שאויביו נלחמו זה בזה. התחבר גם עם בנו של אחאב, אחזיהו, למרות היותו רשע, ויצר ביחד עמו קשרי מסחר דרך נמל אופיר (אזור אילת של ימינו), קשרים שלא עלו יפה "כי נשברו אניות", כנבואת אלעזר בן דודהו, כעונש על התחברותו עם אחזיהו. בסוף ימיו נלחם יחד עם יהורם בן אחאב ומלך אדום כנגד מישע מלך מואב, מלחמה שנוצחה בעזרת נס, כנבואת הנביא אלישע. שנתיים לפני מותו המליך תחתיו את יהורם בנו. תולדותיו מסופרות בספר מלכים א כב, מלכים ב ג ודברי הימים ב יז-כ.