קבר חולדה
|
|
קבר חולדה המשוער הוא קרוב לפיסגת הר הזיתים בירושלים. מיקומו אינו תואם את המקורות בתלמוד. רבי אשתורי הפרחי מביא השערה זו ומאז היא קיימת.
מקורות בתלמוד
בתוספתא בבא בתרא נכתב:"כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא רבי עקיבה אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין אמרו לו והלא קבר בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים ולא נגע בהן אדם מעולם אמר להם משם ראיה מחילה היתה להן והיתה מוציאה טומאה לנחל קדרון." [1]. וכן במסכת נזיר בתלמוד ירושלמי:"כל הקברות מתפנין חוץ מקברי המלך ומקברי הנביא אמרו לו לר"ע והלא קיברי בני דוד מתפנין וקיברי בני חולדה היו בירושלים ולא נגע אדם בהן לפנותן מעולם אמר להן ר' עקיבה משם ראיה מחילה היה שם ומשם היתה טומאה מקדדת ויוצאה לנחל קדרון" [2]
דעת נוסעים יהודיים
הרב יהוסף שווארץ מחבר אחד מספרי היסוד של לימודי ארץ ישראל תבואות הארץ כתב על מקורה של המסורת לפיה חולדה הנביאה קבורה בהר הזיתים. שהרי לפי מקורות קודמים, מצבתה היא דרומית מהר הבית.
הנוסע היהודי, מסעות בנימין מטודלה, אשר ביקר בירושלים בשנת ד"א תתק"ל (1170), לא הזכיר את הקבר למרות שבקר בהר הזיתים. נוסע אחר, רבינו יחיאל מפאריש שביקר בירושלים בזמנו של רבי אשתורי הפרחי , מצוטט בספר מסעות , אשר מתאר " ציוני וקברות הקדמונים אשר בארץ המה". הוא מתאר בפירוט את מסעו וגם הוא לא מזכיר את הקבר: לשונו: בירושלם תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן יש בציון קבורת מלכי ישראל (טעות סופר וצריך להיות יהודה שהיה לפניו ראשי תיבות "מ"י" וטעה) עד כאן לשונו. ובספר אלה המסעות הנזכר לעיל נזכר בדף י"ג, וזה לשונו: ומשם עולין להר הזיתים וכו' שם בית הקברות לישראל בתחתית שנ הר הבית. והולכים בעמק (עמק יהושפט, נחל קדרון) עד שמגיעים עד האיצטבא אשר בהר הזיתים, מקום אשר שוחטין שם פרה אדומה ועולים בהר עד האיצטבא ההיא שמכוונת נכח פתח ההיכל, ומשם רואין הר הבית וכל הבנין אשר עליו, ועל כן מתפללין שם כנגד בית המקדש. עמק יהושפט הוא הסובב כל מזרחו של הר הבית וכל דרומו. ובדרומו הוא בית הקברות אשר זכרנו ויש בו צדיקים הרבה וכו', למעלה ממעין השילוח בהר שם קברי המלכים וגו' עיין שם. ואף שהזכירו שם כמה קברות מערות וציונים לא זכרו קבר חולדה הנביאה בראש הר הזיתים."
ומוסיף בעל תבואות הארץ כי הראשון אשר כתב על קברה בהר הזיתים, ואפילו חזר על כך פעמיים או שלוש היה הוא בעל כפתור ופרח רבי אשתורי הפרחי. אחריו באו אחרים ומאז הלכו בעקבותיו אנשים ונשים וטף לעתים ידועים על קבר ההוא ויבאו עד הראש אשר ישתחוו שם, ואין איש שם על לב, הלא קבלה זאת (אם היא ראויה להקרא קבלה) סותרת דברי התוספתא והירושלמי הנזכרים לעיל.
ומסכם:"ומוכח שלא לכבוד חולדה הנביאה עשו כן, כי לא עושים כן בשארי ציוני וקברי קדושינו. ועתה ישמע השומע ויראה הרואה דבר נפלא, איך שגגה גדולה ושקר וכזב גדול והבל נמצא ביד המון עם מבני עמינו לאמר ולהאמין ששם קבר חולדה הנביאה." [שערי שכם]