ישיבת ירושלים לצעירים
|
|
תבנית:Coord ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (מכונה גם 'ישל"צ' - ראשי תיבות של "ישיבה לצעירים"), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קרית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב. הישיבה היא אחת מהישיבות התיכוניות הראשונות, ובעלת מעמד חשוב בציבור הדתי לאומי. הישיבה היא אחת מהמפעלים החינוכיים-תורניים שיזם הרב יעקב פילבר בהשראת משנתו החינוכית של הראי"ה קוק, ועל פי הדרכתו הישירה והצמודה של הרב צבי יהודה קוק.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ד על ידי הרב יעקב פילבר, מחשובי תלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שצירף אליו קבוצת בוגרים מישיבת מרכז הרב, וביניהם הרבנים עוזי קלכהיים, צפניה דרורי, ואיתן אייזמן, (כולם לימים רבנים משפיעים בציבור הדתי לאומי) כישיבה לצעירים בגילאי 12-18, שתוכנית הלימודים שבה תתבסס על תוכנית לימוד שהתווה הרב קוק, המשלבת לימודי אמונה (מחשבת ישראל),לימוד גמרא בעיון ובבקיאות ולימודי חול נצרכים. מאוחר יותר, עקב לחץ שהפעילו הורי תלמידים רבים, צורפו בהדרגה לתוכנית הישיבה לימודי חול נוספים על מנת לעמוד בדרישות משרד החינוך לתעודת בגרות. הרב צבי יהודה קוק, שהיה מורה דרכה הרוחני של הישיבה, נתן לראשי הישיבה 'יד חופשית' ולא התערב כמעט בהחלטות פנימיות, פרט ללימודי השפה האנגלית להם התנגד בתוקף, ולפיכך נלמדו בכיתות שהיו מחוץ לתחום הרשמי של הישיבה.
בתקופה מאוחרת יותר, עקב ריבוי התלמידים שביקשו להגביר את כמות לימודי הקודש בישיבה (ביקוש שבעקבותיו קמו בהמשך השנים ישיבות קטנות ציוניות בהן לא מתקיימים כלל לימודי חול) הישיבה פתחה תוכנית חדשה ששמה "אתר"ג" (ראשי תיבות של 'אל תבואני רגל גאווה') הכוללת תגבור לימודי קודש, על חשבון לימודי החול. לפני מספר שנים נפתח מסלול "תוכנית בית המדרש" שמיועד לתלמידים שמעוניינים להשקיע את רוב שעותיהם בתורה ורק שיעורים הכרחיים, כמו מתמטיקה ואנגלית, נלמדים במסגרת הכיתה הרגילה. למרות שהרב צבי יהודה לא נטה להתערב בשיקולי הישיבה, ראשי הישיבה היו פונים אליו להתייעצויות ולקבלת הדרכות, שכן הם נמנים עם תלמידיו, אף לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה, ראש הישיבה הרב ירחמיאל וייס היה נוהג לקבל הדרכות מהרב אברהם שפירא.
בחמש עשרה שנותיה הראשונות (תשכ"ד-תשל"ט), כיהן בראשה מייסד הישיבה הרב יעקב פילבר. באותן שנים רוב הבוגרים המשיכו בישיבת מרכז הרב. הרב איתן אייזמן שימש שנה אחת כממלא מקומו בראשות הישיבה. משנת תש"ם ועד היום ראש הישיבה הוא הרב ירחמיאל וייס.
מאמצע שנות השמונים כאשר הישיבה בראשות הרב וייס החלה להכין את תלמידיה לבגרות מלאה גדל הביקוש ללמוד בישיבה, נפתחה כיתה נוספת בכל מחזור, וכיום לומדים בישיבה כ-320 תלמידים מכיתה ט' עד י"ב. במשך השנים צומצמה הישיבה מתיכון בן 6 שנות לימוד, לתיכון בן 4 שנות לימוד, ללא חטיבת ביניים.
הפיגוע בישיבת מרכז הרב
בליל ר"ח אדר ב' תשס"ח (2008) בפיגוע בישיבת מרכז הרב חדר מחבל לספריית הישיבה הגבוהה, מרכז הרב, ורצח שמונה בחורים - חמישה מתוכם היו תלמידי הישיבה לצעירים. כ-10 תלמידים נוספים נפצעו בפיגוע.
בעקבות בפיגוע, הוציאה הישיבה את הספר שמונה נסיכי אדם, שיצא לאור בט"ו באב תשס"ח, ובו מאמרים מאת רבנים מובילים בציבור הדתי-לאומי על ענייני השעה, גאולה, והתמודדות עם משברים, וכן מאמרים ודברי זיכרון על התלמידים שנרצחו.
בעקבות הפיגוע, עלתה הישיבה לכותרות, וביחוד התפרסם הרב ירחמיאל וייס לאור הספדיו ודברי החיזוק שנשא בישיבה ובכלי התקשורת.
הישיבה כיום
הישיבה נחשבת לאחת הישיבות התיכוניות המובילות, הן ברמתה התורנית והן ברמתה הלימודית. תלמידיה, שבאים ברובם מחוגי מרכז הרב, ממשיכים לרוב לישיבות גבוהות וישיבות הסדר. מדי שנה מנסים להתקבל לישיבה למעלה מ-500 תלמידים אך מתקבלים בין 80 ל-100 תלמידים בלבד. במסגרת הישיבה פועלת גם כיתת חינוך מיוחד, הנפתחת אחת ל-4 שנים.
למרות שרבניה ותלמידיה נמנים עם הציבור הדתי לאומי מזרם ישיבת מרכז הרב, ישנה בישיבה פתיחות רבה גם לדעות מזרמים נוספים בציבור הדתי לאומי. הישיבה מחנכת לאחריות אישית ואין בה הקפדה יתרה על נוכחות בשיעורים.
כל שבת שניה מתקיימת שבת ישיבה, כאשר רוב התלמידים נשארים לשבת בישיבה. במסגרת השבת יש סדר לימוד קבוע, ושיעור של ראש הישיבה. כמו כן יוצא לאור עלון פנים ישיבתי להבעת דעות במגוון נושאים, ששמו "ישלצניק". בשנת תשס"ז חודשה מסורת של הוצאת בטאון תורני הנקרא דגל ירושלים החמישי במספר, על שם התנועה שרצה להקים הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מדי כמה שנים אף יוצא בטאון ספרותי הנקרא 'ודור יקום וחי'. האחרון (השישי במספרו) יצא בשנת תשס"ז.
תלמידי הישיבה יוצאים לחופשת בין הזמנים הראשונה לאחר יום כיפור וחוזרים בר"ח חשוון. החופשה הגדולה הבאה, מגיעה בר"ח ניסן, שאז התלמידים יוצאים לחופש, עד ר"ח אייר. מידי שנה בשנה, במהלך חופשת הקיץ, התלמידים נאספים מרצונם החופשי לשלושה שבועות של לימודי "תורה לשמה", במסגרת תוכנית הנקראת 'ישבה"ז', (ראשי תיבות של 'ישיבת בין הזמנים'), שבמהלכה ישנו לימוד חופשי, בצירוף שיעורי גמרא על מסכת מסוימת. כמו כן ישנם שיעורים בנושאים כלליים ונושאים אקטואליים.
עץ הדקל נחשב לסמל הישיבה, והוא מציין את הדקל הנטוע בחצר הפנימיה שיש אומרים כי ניטע על ידי הרב צבי יהודה קוק בעצמו, בעת הקמת הישיבה.
בוגרי הישיבה הבולטים
לאורך שנותיה, הוציאה הישיבה בוגרים רבים שהשתלבו בכל התחומים, התורניים והכלליים, וחלקם מהווים היום חלק מרכזי מהמנהיגות הרבנית הצעירה של הציונות הדתית. עם הבוגרים נמנים:
רבנים
- הרב מרדכי (מוטי) אלון - ראש ישיבת הכותל לשעבר וראש תנועת מבראשית.
- הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא - בנו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, בוגר המחזור הראשון של ישל"צ וראש ישיבת מרכז הרב כיום.
- הרב שמואל אליהו - רבה הראשי של צפת.
- ישראל אריאל (ליבוביץ) - רב בישיבת עוד יוסף חי ביצהר.
- הרב משה בלייכר - ראש ישיבת שבי חברון.
- הרב ד"ר יוחנן ברויאר - חוקר הלשון העברית
- הרב פרופ' נריה גוטל - ראש מכללת אורות.
- הרב אחיקם גץ - ר"מ בישיבת אלון מורה
- הרב בנימין זאב כהנא - בנו וממשיך דרכו של הרב מאיר כהנא.
- הרב אליעזר מלמד - ראש ישיבת הר ברכה ורב היישוב.
- הרב אהרן פילבר - ר"מ בישיבת השומרון קרני שומרון.
- הרב אברהם קוסמן - רב וחוקר.
- הרב יהושע שפירא - ראש ישיבת רמת גן וחברת אינטרנט רימון.
- הרב שמואל כהנא שפירא - בנו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, תאומו של הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, בוגר המחזור הראשון של ישל"צ, ומראשי ישיבת מרכז הרב כיום.
- הרב אברהם יעקב שרייבר - רבה של כפר דרום תובב"א (כיום אשקלון).
עיתונאים
- עמנואל שילה - עורך העיתון בשבע.
- אלישיב רייכנר - עיתונאי במקור ראשון, חבר מערכת הירחון נקודה.
- חנוך דאום - עיתונאי במעריב.
- אדם צחי - עיתונאי במקור ראשון, נקודה, ובאתר האינטרנט כיפה. עורך המקומון של גוש עציון.
משוררים
- אלחנן ניר - עורך מוסף הספרות של מקור ראשון.
- יונדב קפלון.
אחר
- אלוף משנה דרור וינברג, מח"ט יהודה שנהרג במהלך קרב "הסימטה" בציר המתפללים בעיר חברון.
- שמואל מאיר - סגן ראש עיריית ירושלים שנהרג בתאונת דרכים.
- אלוף משנה מרדכי כהנא, מפקד החטיבה הדרומית בעזה.