הרב שלמה עמאר

הרב שלמה משה עמאר הוא הראשון לציון והרב הראשי לישראל, נשיא בית הדין הגדול.

נולד בעיר קזבלנקה שבמרוקו בשנת תש"ח. בשנת תשכ"ב עלה ארצה עם הוריו. למד במוסד "תפארת ציון" בבני-ברק ובישיבת שלומי, ובהיותו בן 21 הוטל עליו למלא את מקומו של רבה של שלומי.

במקביל החל בלימודי דיינות אצל הרב יעקב רוזנטל, אב בית הדין בחיפה. בתש"ל מונה לרב, ולאחר מכן למנהל מחלקת הכשרות בנהריה ולרב המושב מגדים (מדרום לחיפה). בתוך כך הוסמך כשוחט ובודק, כרב מושב וכרב עיר. הקדיש זמן רב לטיפול בבעיות הפרט. סיים לימודי דיינות ומונה כדיין בביה"ד האזורי בבאר שבע ובפתח תקוה.

את שירותו הצבאי עשה במחלקה לזיהוי חללים. ניסיונו בסוגיות החללים והנעדרים התבטא גם בפסיקותיו ההלכתיות. כך למשל, התיר נשים מעגינותן בהסתמך על דו"חות המעבדה לזיהוי פלילי (מז"פ) של משטרת ישראל^{(דרוש מקור)}.

בשנת תשס"ב מונה לרב הראשי לתל אביב -יפו, ובתשס"ג נבחר לכהן במשרת הראשון לציון ולרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל, לצידו של הרב האשכנזי הרב יונה מצגר.

הרב עמאר נשוי ואב ל-12 ילדים.

הרב עמאר נחשב לתלמידו המובהק של הרב עובדיה יוסף שליט"א. הרב עמאר מעריץ את רבו במידה בלתי רגילה^[1], ורגיל לכתוב עליו: "ומי יבוא אחר המלך"^[2]. ורבו מחזיר הערכה ואהבה.

ספריו

• שו"ת שמע שלמה^[3], ארבעה חלקים, הנוגעים באלפי סוגיות הלכתיות
• כרם שלמה, שני חלקים, המכילים קובצי שאלות ותשובות רבניות בענייני מצוות התלויות בארץ והלכות כלליות הנוגעות להתיישבות החקלאית
• ברכת אליהו, דרשות על התורה
• שו"ת בארה של מרים^[4], בענייני כשרות

קישורים חיצוניים

• שיעורי הרב עמאר באתר ישיבה
• על הרב עמאר באתר הרבנות הראשית לתל אביב יפו
• שיעורי הרב עמאר באתר ישיבת כרם ביבנה
• שיעורי הרב עמאר באתר מכון מאיר

הערות שוליים