רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה
דור	הדור השני של תקופת האמוראים
חבריו	רבי אושעיא

רבי יהודה נשיאה (הראשון; ידוע גם כ־רבי יהודה השני), דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא. היה בנו ותלמידו של רבן גמליאל ברבי.

כינוייו

התוספת "נְשִׂיאָה" לשמו משמעותה, בארמית, "הנשיא". מקובל לכנותו "נשיאה" בארמית, כדי להבדילו מאבי אביו, רבי יהודה הנשיא. השם הזהה יוצר בלבול לא אחת, מה גם שלפעמים גם הוא נקרא "הנשיא". בעלי התוספות כתבו^[1]: "בלשון משנה וברייתא קורא אותו הנשיא, ובלשון מאמורא קורא אותו נשיאה".

כינוייו של סבו מתייחסים לפעמים אליו. נקרא גם רבי סתם, במשנה, מסכת עבודה זרה ב ו - "רבי ובית דינו התירו בשמן" (ראו להלן). כך היא הנוסחה שלפנינו. אבל רש"י^[2] מוחק משפט זה מן המשנה. בשו"ת התשב"ץ כתב שאכן רבי יהודה הנשיא ("רבי", ולא הנכד) ניסה גם הוא להתיר את השמן, אך לא הסכימו חכמי דורו^[3].
כן בירושלמי נקרא לפעמים "רבי", בו משמש "רבי" לכינוי לכל משפחת הנשיאים, ולרוב נקרא "רבי יודן נְשִׂייָּה".

רבי יהודה נשיאה מוזכר, כסבו, גם כ"רבי יהודה הנשיא"^[4], וכ"רבותינו": "בשלושה מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו"^[5].

גם נכדו נקרא בשם זה, רבי יהודה נשיאה, ללא שום שינוי בשם, וגם זה יוצר בלבול לא אחת^[6].

בספרות המחקרית יש שמכנים אותו "רבי יהודה השני" ויש "רבי יהודה נשיאה הראשון".

רבותיו ותלמידיו

למד תורה מאביו, רבן גמליאל ברבי^[7], וכן מרבי חייא^[8].

חברו היה רבי אושעיא רבה, ומסופר על רבי יהודה נשיאה ששלח לו משלוח מנות בפורים^[9].
גדולי הדור הראשון של האמוראים, תלמידיהם של רבי יהודה הנשיא ושל רבי חייא, היו חבריו^[10].

שַמשוֹ של ר"י נשיאה היה רבי שמלאי^[11].

מגדולי תלמידיו היה ריש לקיש^[12]. גם רבי יהושע בן לוי למד ממנו^[13], וכן אביו של שמואל שלח לו שאלה הלכתית^[14].

תקנותיו

בית דינו של רבי יהודה נשיאה התפרסם בעיקר בשל שני היתרים הלכתיים שיצאו ממנו.

"בי דינא דשרו משחא"

בית דינו מוזכר כ"בי דינא דשרו משחא"^[15] - כלומר, "בית הדין שהתיר את השמן". שמן של גויים, שהיה אסור כמאכלי הגויים ובישוליהם, הותר באכילה בבית דינו של רבי יהודה נשיאה.

על איסור אכילת שמן של גויים החליט דניאל, והאיסור היה תקף רק בתוך העיר. מטרתו הייתה ליצור הרחקה בין יהודים לגויים, כדי שלא ייגררו היהודים לסעודות אצל הגויים ומתוך כך יתחתנו בנישואי תערובת, ונישואי תערובת אסורים לפי התורה - "לא תתחתן בם"^[16].

תוקפו של איסור השמן הורחב גם מחוץ לעיר, בתקופתם של הלל ושמאי.

רבי יהודה נשיאה בדק ומצא שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, והאיסור לא הונהג כראוי בכל ישראל, ולכן היה לבית דינו תוקף לבטל את הגזירה ^[17].

תקנת הגט

המשנה במסכת גיטין^[18] שונה הלכה, במקרה של אדם שנתן גט לאשתו אבל הטיל בו תנאי:

"'הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש'. מת בתוך שנים עשר חודש - אינו גט."

כלומר, הבעל התנה שהגט יחול והאישה תהיה מגורשת רק אם לא יחזור למקום מסוים בשנה שמתחילה עם נתינת הגט. הבעל מת בתוך אותה שנה, והבעיה ההלכתית שקיימת ביחס לגט היא, ש"אין גט לאחר מיתה", כלומר אי אפשר לתת גט ולהתנות שיחול אחרי מות הבעל, ולמעשה כך אירע כאן. במקרה שלבעל לא נולדו ילדים, האישה תצטרך להיות כפופה לדיני ייבום וחליצה, ולא תוכל להינשא למישהו אחר ללא חליצת סנדל לאחיו של בעלה. זו ההשלכה של הדין "אינו גט".

רבי יהודה ובית דינו תיקנו תקנה בגט, שאם אמר 'הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד 12 חודש', ומת בתוך 12 חודש - הגט חל למפרע משעת נתינתו והאישה פטורה מדיני ייבום וחליצה, שכן במות האיש הייתה כבר מגורשת. סברת ההיתר היא, כדעתו של התנא רבי יוסי, שכיוון שבגט כתוב תאריך - שעת חלותו היא מן התאריך הכתוב בו, אמנם התנאי התקיים מאוחר יותר, אך עם קיום התנאי חל הגט למפרע מן התאריך שכתוב בו.

בניגוד להיתר השמן, היתר זה לא זכה לגיבוי מצד חכמי הדור.

"בי דינא שריא"

רבי שמלאי, שמשו של רבי יהודה נשיאה, ביקש להתיר אף פת של אופה גוי, אבל לאחר היתר השמן ותקנת הגט חשש רבי יהודה שאם יתיר בפעם השלישית, יצא על בית דינו שם כאילו הוא מקל מדי אף במקום שאין צריך, ולכן סירב להתיר אף את הפת, באומרו "אם כן יקראו לנו 'בי דינא שריא'" כלומר בית דין מתיר איסורים. ^[19].

מפעולותיו ומאמרותיו

רבי יהודה נשיאה הוזכר כמי שהתנהג בענווה ובפשטות^[20] .

בתלמוד^[21] מסופר, שרבי יהודה נשיאה גזר תענית בגלל עצירת גשמים, ולא ירד גשם. אמר: כמה הבדל יש משמואל הרמתי, שביקש גשם בקיץ וירד, ועד יהודה בן גמליאל, שמתפלל לגשמים בזמנם ולא נענה! אוי לו לדור שכך נתקע, או לו למי שעלתה בימיו כך! הצטער, וירדו גשמים.

רבי יהודה נשיאה העריך מאוד את לימודם של "תינוקות של בית רבן" - כלומר ילדים הלומדים בבית רבם, ומפורסמת האמרה הבאה שאמר בשמו תלמידו, ריש לקיש^[22]:

"אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל^[23] תינוקות של בית רבן".

באותו עניין נמסרה בשמו ההלכה הבאה:

"אין מבטלין תינוקות של בית רבן (מלימודם) אפילו לבנין בית המקדש".

רבי יהודה נשיאה נקבר בציפורי, דרום מערבית לגן לאומי ציפורי.

לאחר פטירתו, מילא בנו, רבן גמליאל הרביעי, את מקומו בנשיאות.

לקריאה נוספת

• תבנית:חכמים

קישורים חיצוניים

• אהרן היימאן, "רבי יהודה נשיאה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 606-611, באתר HebrewBooks
• משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יהודה נשיאה", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים ס"ב-ס"ז, באתר HebrewBooks
• רבי יהודה נשיאה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רבי יהודה נשיאה, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia תבנית:אנגלית ‏

הערות שוליים

הנשיאים משושלת הלל הזקן
הלל הזקן · שמעון בן הלל · רבן גמליאל הזקן · רבן שמעון בן גמליאל הזקן · (רבן יוחנן בן זכאי) · רבן גמליאל דיבנה · (רבי אלעזר בן עזריה) · רבן שמעון בן גמליאל · רבי יהודה הנשיא · רבן גמליאל ברבי · רבי יהודה נשיאה · רבן גמליאל הרביעי · רבי יהודה נשיאה השני · הלל נשיאה · רבן גמליאל החמישי ·רבי יהודה נשיאה השלישי · רבן גמליאל השישי

אמוראי בבל
הדור הראשון	רב • שמואל • מר עוקבא • קרנא • רב שילא • רב אסי
הדור השני	רב הונא • רב יהודה • רבה בר אבוה • רב ירמיה בר אבא • רב כהנא (השני) • רב ברונא • רב חייא בר יוסף • רב גידל • רב חייא בר אשי • רבה בר ירמיה • רב קטינא • ייבא חמוה דאשיין בר נדבך • רכיש בר פפא
הדור השלישי	רב נחמן • רב ששת • רב חסדא • רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רב יוסף בר חמא • רמי בר אבא • רבי אבא • רב הונא (הכהן)
הדור הרביעי	אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב כהנא מפום נהרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין • רב שיזבי • רב יצחק בריה דרב יהודה • רבא בר רב שילא • רפרם בר פפא • רב נחומי בר זכריה
הדור החמישי	רב נחמן בר יצחק • רב פפא • רב הונא בריה דרב יהושע • רב זביד • רב פפי • אמימר • מר זוטרא • רב משרשיא • רב אדא בר אבא • רב דימי מנהרדעא • רב אחא בריה דרב איקא
הדור השישי	רבינא • רמי בר אבא (השני) • רב אשי • רב הונא בר נתן • רב כהנא (הרביעי) • רב הונא בר מנוח
הדור השביעי	רב יימר • מר בר רב אשי • רפרם • רב אחא בריה דרבא • יהודה בר מרימר •
הדור השמיני	רבה תוספאה • רבינא האחרון • רבה יוסי

\