כף החיים (סופר) - כף החיים (השני)

שער הספר מופיע את שם בן המחבר עבד השם יתברך רבי משה סופר מירושלים

ספר כף החיים, הוא ספר ביאורים והשלמות שחיבר רבי יעקב חיים סופר על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת, רבי יעקב חיים סופר, עלה לארץ ישראל ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.

נכתב על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי מרן רבי יוסף קארו מטולדו שבספרד ועלה לארץ ישראל ונתגורר בצפת, ועמו הגהות רבי משה איסרל'ש מקראקא ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי משה רבקה'ש מוילנא. הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.

המחבר לא הספיק לסיים את הספר עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר הרב משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת ממרן הרב עובדיה יוסף שהסכים לכך, הספר הודפס במהדורות רבות על ידי רבי משה סופר מירושלים בן המחבר ובנו רבי שלום סופר (ר' יצחק שלום סופר) נכד המחבר מירושלים, ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים היקר אהרן מזרחי מירושלים.

בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים ושני חלקים על יורה דעה, נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש טבת שנת ה'תשע"ו. הספר קיים במאגרים התורניים היברו בוקס ואוצר החכמה Otzar Hochma ,Hebrew Box.

בספר מצטט רבות מכתבי האר"י והרש"ש, ועל הספר יצא הספר "שולחן אריאל" על שלחן ערוך (מאת הרב בנימין קרעי) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים. הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר נוסף שנקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פלאג'י" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י.

תולדות חייו של המחבר עם עובדות הליכות והנהגות הובאו בספר תולדות כף החיים להרב אברהם אליעזר סופר ב"ר יעקוב חיים סופר מירושלים (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) [בר הנין] נדפס בארץ ישראל בירושלים, ביום ט' אלול חודש הרחמים שנת ה'תש"ע.

ישיבת כף החיים

הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה הוקמה על ידי הרב שלמה רוזנר‏^[1] והרב יעקוב חיים סופר (הנין)‏^[2] ביום פטירת ולידת עבד השם יתברך משה רבינו יום ז' באדר בשנת ה'תשל"ט, בעצת רבם הרב יעקוב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח שבדרום‏^[3], ובברכתם של רבי יהודה יהושע חיים צדקה ורבי בן ציון אבא שאול ורבי עובדיה יוסף מירושלים. ובברכתם של רבי יעקב ישראל קנייבסקי בעל הקהילות יעקב ורבי אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פוניבז' מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, שחיבר זקינו של הרב סופר, רבי יעקב חיים סופר.

תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד בשכונת הבוכרים בירושלים, לאחר מכן עברה לרחוב בר-אילן מאיר הרחוב הסמוך בירושלים. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב. לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. המשגיח הוא הרב שלמה דסקל, מתלמידי המשגיח הרב שלמה וולבה.

ישיבת תורת יעקוב וסניפים נוספים

כ13 שנה לאחר הקמת ישיבת כף החיים, בשנת התשנ"ב יום ל' באב ראש חודש באלול חודש הרחמים והסליחות, הוקמה ונפתחה ישיבה נוספת ישיבת תורת יעקב על שם רבי יעקוב חיים סופר בעל הקול יעקוב וכף החיים, היא היוותה מסגרת לנערים מצטיינים ומסגרת לנוער נושר ברחוב אוהלי יוסף 14 בירושלים, הרמי"ם והצוות דלהלן מסרו נפשם על התלמידים: ראש ונשיא הישיבה הרב הגאון יעקוב חיים סופר, המשגיח הרב עוזיאל כהן, ומראשי הישיבה גיסו הרב אריאלי אביגדור שמואל (כיום ראש ישיבת ברכת ישראל על שם הרב ישראל מאיר הכהן מראדין בעל החפץ חיים בשכונת רמות בירושלים), והרבנים הרב אברהם רוזנטל והרב אברהם שאלתיאל והרב אברהם קרייזלר הרב משה רחמים סופר הרב ראובן ניסים סופר וראש הקיבוץ מעלת הרב הגאון אברהם אליעזר סופר אשר כיהן גם תקופה כמגיד שיעור בישיבת כף החיים וזכה לחבר ספרים מרובים וחשובים ספר מליצי יושר בשם אומרו וספר תפארת אברהם ועוד ועוד, לימד עשרות בחורים, וגם ערך עמם מאמרים תורניים על מסכתות כתובות וסנהדרין, מן התלמוד הבבלי‏^[4] והדפיסם בקבצים תורניים בשם תורת יעקב (קיימים ונמצאים במאגר אוצר החכמה בניהול הרב ארז ובשמת סלע).

לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות הקיים ברחוב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין הלפר.

קישורים חיצוניים

תבנית:אתר רשמי