רבי דוסא בן הרכינס

רבי דוסא בן הרכינס (הרכינוס) היה תנא בדור הראשון, דורו של רבן יוחנן בן זכאי.

רבי דוסא האריך ימים אחרי רבן יוחנן בן זכאי, ובימי חכמי יבנה כבר היה זקן מופלג ועיניו כהו, עד שלא יכל לבוא לבית המדרש. לכן, החכמים היו באים לביתו לשאול את פיו. פעם אחת, באו לרבן גמליאל עדים שהעידו כי ראו את הירח החדש, אולם בלילה שלמחרת לא נראה הירח. רבי דוסא בן הרכינס אמר כי העדים הללו עדי שקר הם, והסכים איתו רבי יהושע עד שרצה לעשות את החגים יום לאחר היום שנקבע על ידי ר"ג. דבר זה הוביל לכך שרבן גמליאל גזר על רבי יהושע שיבוא אליו במקלו ובמעותיו ביום שלפי חשבונו יוצא יום כיפור. רבי יהושע בא לרבי דוסא בן הרכינס להתייעץ עמו מה לעשות. רבי דוסא ענה לו: "אם באים אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה עד עכשיו", ולכן, הורה לו לציית לפקודת רבן גמליאל (משנה ראש השנה ב ח).

מקרה נוסף היה, כאשר שמעו חכמים שרבי דוסא בן הרכינס מורה הלכה אחת בדיני יבמות כדברי בית שמאי שנדחו ממהלכה ולא כדברי בית הלל. באן אליו רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא. רבי דוסא שמח על בואם, והושיבם על מיטות של זהב. הוא החל לספר בשבח החכמים שבאו אליו. הוא סיפר כי זכר את אמו של רבי יהושע שהיתה לוקחת את עריסתו לבית המדרש כדי שאזניו ישמעו דברי תורה, לרבי אלעזר אמר כי "יש לו לבן עזריה חברנו" וכי הוא דור עשירי לעזרא ועיניו דומות לעיני עזרא, ואת רבי עקיבא שאל: "אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסף העולם ועד סופו? שב בני, שב, כמותך ירבו בישראל". כששאלוהו החכמים על אותה ההלכה בה הוא מורה כדברי בית שמאי, שאל אותם האם שמעו שכך הורה "דוסא" או שכך הורה "בן הרכינוס". משענו לו כי מאת "בן הרכינוס שמענו" אמר להם: ,אח קטן יש לי, בכור קטן הוא ויונתן שמו, והוא מתלמידי בית שמאי, והוא הורה הלכה זו כבית שמאי, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלושה דברים,וביניהם שהלכה זו כבית הלל (בבלי יבמות טז א; ירושלמי יבמות א).

במסכת אבות (ג, י) מובא בשמו: "שינה של שחרית ויין של צהריים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם".

יש אומרים כי סתם רבי דוסא המוזכר במשנה הוא רבי דוסא בן הרכינס, שהרי ישנן מקבילות לדבריו בדברי רבי דוסא בן הרכינס (למשל במסכת טהרות ח ח מופיע דין בשם רבי דוסא, שמופיע במסכת עדויות ג,ב בשם רבי דוסא בן הריכנס), ויש דעות כי רבי דוסא היה תנא בדור הרביעי, שמוזכר כי חלק פעמים אחדות על רבי יהודה וכן מסר דברים בשמו^{(דרוש מקור)}.