כף החיים (סופר) - כף החיים (השני)

שער הספר (Book cover) אורח חיים

ספר כף החיים הינו ספר הלכה על שולחן ערוך חלק אורח חיים במלואו וחלק יורה דעה במקצתו, מהות הספר ביאורים והשלמות על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת. חיברו רבי יעקב חיים סופר (הראשון), שזכה ועלה לארץ ישראל לירושלים ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.

נכתב הכף החיים על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], כאדם האוכל מן כף (כף החיים) שעל השולחן (שולחן ערוך) עם המפה (הגהות הרמ"א) ושותה על שולחנו מים מן הבאר (באר הגולה (רבקש))‏^[1].

• במרכז הספר נדפסו דברי השלחן ערוך מאת מרן רבי יוסף קארו שהתגורר בצפת ועלה לארץ ישראל מטולדו העיר הבירה בספרד בזמנו‏^[2] הנקראת טולדו ירושלים דספרד.
• ואתו מצורף הגהות הנקראים מפה פרושה או המפה הפרושה, מאת הרמ"א שהינו רבי משה איסרל'ש מקראקא העיר הבירה של מדינת פולין.
• ומצדי הספר ציוני הגהות ספר באר הגולה (רבקש) של רבי משה רבקה'ש מווילנא העיר הבירה של מדינת ליטא שבמחוז מדינת רוסיה הנקראת וילנא ירושלים דליטא‏^[3].
• ולמטה מדבריהם פירוש כף החיים מאת רבי יעקב חיים סופר.

המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת ממרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון ובאותו זמן הרב הראשי לפתח תקווה הנקראת אם המושבות‏^[4], שהסכים לכך ושילם לו שכרו במיטב.

הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך מבני עדות אשכנז ובני עדות ספרד, ועוד, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.

הספר משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית.

הסכמות וברכות

חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי ירושלים וצפת בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר:

• הרב יעקב שאול אלישר, המכונה יש"א ברכה, יליד צפת, הראשון לציון וראב"ד ירושלים העיר הבירה בפלשתינה ארץ ישראל ורב מקהלות הספרדים.
• הרב חיים ברלין, רב מקהלות האשכנזים בירושלים ומלפנים ראב"ד מוסקובה העיר הבירה ברוסיה.
• הרב יעקב דוד וילבסקי בן זאב, המכונה רידב"ז, ששימש כראב"ד במקומות דלהלן: סלוצק שבמחוז ליטא, שיקאגו בארצות הברית, ניו יורק העיר הבירה בארצות הברית, צפת ארץ ישראל‏^[5].
• הרב יוסף חיים זוננפלד, מפרסבורג העיר הבירה בהונגריה הנקראת פרשבורג ירושלים דהונגריה (כיום שמה ברטיסלאבה העיר הבירה בסלובקיה) רב מקהלות האשכנזים בירושלים‏‏^[6].

הדפסת הספר

• בספר יש עשרה כרכים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב).
• הספר כף החיים באותיות כתב רש"י מאירות עינים הודפס במהדורות רבות 70 שנים‏^[7] על ידי בן המחבר משה סופר מירושלים ובנו יצחק שלום סופר נכד המחבר מירושלים, ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות האיש היקר אהרון מזרחי מירושלים.

• לראשונה הודפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים עם רבבות פתיחת ראשי תיבות והבאת מראי מקומות על פי כתב יד המחבר שנמצא בגניזת בית כנסת בבא תמא בירושלים על ידי ניני המחבר, יצא לאור עולם בשעה טובה ומוצלחת מזל טוב וברכה ביום א' טבת ראש חודש טבת שנת ה'תשע"ה.
• ספר כף החיים במתכנותו הישנה קיים במאגרים התורניים.

ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים

• א. ספר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) של ר' רפאל ברוך טולידאנו מבני ברק בנוי ומיוסד רובו ככולו על הספר כף החיים.
• במכתבו למרן פאר הדור והדרו הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן מח) כתב ר' רפאל ברוך טולידאנו תושב ארץ ישראל בעיר בני ברק שהיה מלפנים ראב"ד מקנאס שבמרוקו הנקראת מקנס ירושלים דמרוקו, אל מרן מופת הדור ופאר הדור הרב עובדיה יוסף הראשון לציון מירושלים, וזו לשונו:
• לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר עובדיה יוסף שליט"א.

יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שולחן ערוך של הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שולחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים.. "ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל", ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרב הראשי וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].

• ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי האר"י ותלמידיו, ועל הספר יצא הספר שולחן אריאל על שלחן ערוך מאת ר' בנימין קרעי מירושלים מבני עדת טוניסיה - תוניסיה המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים.

• הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים.

רחובות על שמו

על שמו לכבודו ולכבוד תורתו עיריית ירושלים קראה בירושלים בשכונת נוה יעקב רחוב בשם רחוב כף החיים (ירושלים), וכן רחוב בעיר ביתר בשם רחוב כף החיים (ביתר).

חכמי הכף-כף נחת–כף הקטורת-כף נקי–כף אחת-כף הכהן–כף הסיידים-כפי אהרן–נקי כפים-כף החיים–כף זכות, ועוד

ספרים שנקראו בשם כף כפים וכיוצא הבאים לאחר הספר כף נחת ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:

• הראשון: ספר כף נחת (הראשון) – מאת ר' יצחק גבאי מחכמי המערב היא מרוקו על ששה סדרי משנה פירוש צח וקל. פירושו למסכת מגילה שהודפס לראשונה בשנת ה'שפ"ה, והודפס שוב בקושטא שנת ה'ת"ד, הודפס מחדש לאחרונה בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.
• השני: ספר כף נחת (השני) – יש ספר נוסף בשם זה כף נחת (השני) אשר חיברו ר' אברהם היילבוט בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.
• השלישי; ספר מלא כף נחת – ביאור על כל ששה סדרי משנה, מאת רבי שניאור פייבוש בן יעקב.
• הרביעי: ספר כף הקטורת – פירוש קבלי לספר תהילים, מאת ר' יוסף טאיטאצאק אשר חוזה המדינה בנימין זאב הרצל נמנה על צאצאיו‏^[8], ר' יוסף טאיטאצאק היה חבירו של מרן רבי יוסף קארו, הספר יצא בהוצאת אידרא 2018 ההדרתו של אריה נאמן‏^[9], הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
• החמישי; ספר כף ירך יעקב – פירוש על התורה.
• השישי: ספר כף נקי – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב כליפא בן מלכא המכונה: רכב"ם; אסף, מהעיר סאפי-אספי אגאדיר מרוקו, תלמיד רבי יהודה בן עטר מפס, ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
• השביעי; ספר כפות זהב – מאת יוסף הכהן כ"ץ ב"ר אשר הכהן כ"ץ נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס בווילנא והוראדנא ה'תקצ"ו, ג' חלקים, ענף עץ אבות – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
• השמיני; ספר כף אחת (השני) – מאת הרב יהודה, שם ספר הנמצא ביד ר' מענדיל לאנדעסבערג בקרעמניץ "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; כף אחת עשרה זהב מליאה, הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' יהודה ז"ל הוא הפיוט אלה אזכרה המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; משה בן יעקב ישראל בידינגען מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
• התשיעי: ספר כף אחת – לר' חיים יוסף דוד אזולאי הנקרא החיד"א מירושלים עוסק בעניני סגולות ובעניני "תפילה שהיא עמוד העבודה", החיד"א מצוטט רבות בספריו את הרב כף נקי אך בתוספת וי"ו, הרב כף ונקי.
• העשירי: ספר כף הכהן–חסדי כהונה – מאת ר' אברהם הכהן יצחקי ראש רבני תוניסיה והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, כף הכהן הינן חידושים על התנ"ך על פי הקבלה. מצורף לו חסדי כהונה - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
• האחד עשר; ספר כפות כסף – מאת ר' יוסף אבן כספי, על מגילת רות ומגילת איכה, והודפס על איכה באגרות יש"ר (חלק ב' דף מ"ה).
• השנים עשר; ספר שמות בארץ – כפות תמרים – מאת ר' משה בן שלמה אבן חביב, הודפס בווארשא, שנת ה'תרצ"א.
• השלושה עשר; ספר כף הסיידים – בתוך הספר זכרונות לבית דוד, מאת פרופסור צבי חיים רקנדורף (הודפס בוארשא דפוס אחיאסף, 1893.
• הארבעה עשר; ספר נקי כפים (הראשון) – מאת ר' אליעזר הכהן כ"צמאן בתוך הספר גיל אהרן, ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת ר' אברהם הכהן רפפורט בעל איתן האזרחי.
• החמישה עשר; קונטרס נפשי בכפי – מאת ר' יחיאל מיכל לובצקי ב"ר אליהו יהודה לובצקי, הודפס בבית שמש בה'תשע"א, 2011, על עשרת הזכירות סובב על מזמור ל"ד בתהלים.
• השישה עשר; ספר נקי כפים (השני) – מאת ר' ישראל יעקב לוגאסי מירושלים.
• השבעה עשר; ספר כפי אהרן (עזריאל) – מאת רבי אהרן עזריאל קנווארטי ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ב' חלקים חידושי הלכה.
• השמונה עשר; ספר כפי אהרן (אפשטיין) חלק א' – (שו"ת, הודפס במונקאטש ה'תרצ"ג, 1933) מאת ר' אהרן סג"ל הלוי אפשטיין ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין.
• התשעה עשר; ספר ארחץ בנקיון כפי – על הלכות נטילת ידים מאת ר' שמואל פרץ בן מיכאל פרץ (הודפס בטקמצ'אלקו, מקסיקו, שנת ה'תשס"ח-ה'תשע"ד).
• העשרים; ספר משאת כפי – מאת ר' דוד קאהן בן צבי משה קאהן, ח' חלקים על הלכות תפילה (הודפס בברוקלין ניו יורק ארצות הברית (ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
• העשרים ואחד; ספר כף היד בראי הנפש – מאת תלמה בריל, הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק בכירולוגיה איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.
• העשרים ושנים; ספר כף החיים (פלג'י) – נהוג לכנות את הספר "כף החיים (סופר)" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על שולחן ערוך והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "כף החיים (פלג'י)" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י (השני) הגאב"ד וראב"ד בטורקיה – תורכיה.
• העשרים ושלוש; ספר כף החיים (סופר) – מאת רבי יעקב חיים סופר, י"א חלקים על השלחן ערוך כרך א' על או"ח הודפס בפני עצמו בלי השלחן ערוך (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו בירושלים החדשה, ההדפסה החלה משנת ה'תרס"ה ועד שנת ה'תשע"ה כ110 שנים.
• העשרים וארבע; ספר תולדות כף החיים

– מאת ר' אברהם אליעזר סופר מירושלים.

• העשרים וחמש; ספר כף זכות – מאת ר' דוד קוג'ה הודפס (ירושלים ה'תשנ"ג).
• העשרים ושש; ספר כף זכות – מאת ר' משה דיסקין מירושלים.
• העשרים ושבע; ספר נשיאת כפים – מאת ר' מאיר סנדר הספר עוסק בברכת כהנים ובהלכות נשיאת כפים בשלחן ערוך, הודפס בשנת ה'תש"ע – 2010.
• העשרים ושמונה; ספר כפות המנעול – מאת ר' אברהם פרוסטיץ פירוש על פרקי אבות, הודפס בשנת ה'תקע"ח בוינה – וויען העיר הבירה באוסטריה.
• ועלו כ"ח כפים, כנגד כ"ח פרקים שבכפות הידים, כף נקי וז"ך (עם הכולל), ומשנתו כף ונק"י.

קישורים חיצוניים

תבנית:אתר רשמי