הרב איסר זלמן מלצר

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב איסר זלמן מלצר, (ה' אדר ה'תר"ל - 1870; י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) רב, ראש ישיבה ופוסק. יושב ראש מועצת גדולי התורה.

צעירותו

הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, רבי יום טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד בישיבת מיר.

לימודיו בישיבת וולוז'ין

בן 14, בשנת 1884, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, בראשותם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב זליג ראובן בנגיס. בהיותו תלמיד שם היה גם פעיל בתנועה סודית של חובבי ציון בשם "נס ציונה", ויחד עם גיסו רבי משה מרדכי אפשטיין היה ממיסדי חדרה, בה קנה חלקת קרקע, ונטע פרדסי אתרוגים.

נישואיו

כאשר שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה - נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרב יצחק אלחנן ספקטור בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת 1892, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.

ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק

בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מתנועת המוסר שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה רבי ישראל מסלנט. הוא היה תלמידו של רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24.

בשנת תרנ"ז נשלח הרב מלצר על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר - רבי יעקב דוד וילבסקי - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר לארץ ישראל), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק בשנת 1903, ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט בשנת 1923 על נפשו לקלצק שבפולין, שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, רבי אהרן קוטלר, ותלמידו הקרוב חתן אחותו, רבי אלעזר מנחם מן שך.

עלייתו לארץ ישראל

בשנת 1925 נתמנה לראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שם כיהן עד יום מותו.

הצטרף לאגודת ישראל מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-תשי"ד. החזיק בעמדה חיובית לגבי מדינת ישראל העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזנסקי.

היה ידידו וחבירו הקרוב של הראי"ה קוק, אותו כינה בתואר "שר התורה", והירבה לפקוד אותו ולשהות במחיצתו, למרות דעתו החיובית יחסית על רבני הציונות, נחשב לדמות תורנית מוערכת אצל החרדים ולאחד מגדולי הדור במאה העשרים.

הרב מלצר נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד.

חיבוריו

עבודותיו הרוחניות היו פירושו אבן האזל (בשבעה כרכים) על הרמב"ם והגהות חידושי הרמב"ן על התלמוד הבבלי. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

תלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_איסר_זלמן_מלצר&oldid=39251"