מגרון
|
|
מגרון הוא יישוב המאורגן בתור "אגודה שיתופית" הנמצא ברמה הצופה אל ירושלים, בגובה 748מטר מעל פני הים. היישוב נמצא 12 ק"מ צפונית לירושלים, כשני ק"מ מצפון לאזור התעשייה "שער בנימין". מגרון ממוקמת במקום איסטרטגי החולש על על צומת דרכים לארבע יישובים על כביש ארצי הוא "כביש 60", (כביש ירושלים - שכם), היא דרך האבות המקראית. היישוב יוצר תוואי לרצף התיישבותי מכוכב יעקב בואכה עפרה בית אל. היישוב משקיף על אזור בקעת הירדן ממזרח, ועל אזור הרי ירושלים מדרום.
מיקומו האַסְטְרָטֶגְי של היישוב מעלה את האפשרות כי הוא נמצא במקום מושבו של שאול המלך, מגרון בטרם יציאתו למלחמה בפלשתים, כפי שכתוב בספר שמואל א': וְשָׁאוּל, יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה, תַּחַת הָרִמּוֹן, אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן; וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ... וְהָעָם לֹא יָדַע, כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן. וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל-מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ, וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה. הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן, מוּל מִכְמָשׂ; וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב, מוּל גָּבַע (י"ד, ג'-ה') .
התיאור המקראי של המקום מתאים למיקומו של היישוב. מול מגרון, בפתחת קניון הסוויניט יש שני סלעים המזדקרים ובולטים במקום בו הופך נחל מכמש לקניון צר ומצוקי. הם עונים באופן אופטימאלי לתיאור המקראי :"הַמַּעְבְּרוֹת","בּוֹצֵץ" ו"סֶנֶּה" [1]. שני הסלעים מצויים בין מעלה מכמש לבין גבע בנימין כ-2.5 ק"מ בקו-אוירי ממגרון.
אזכור נוסף של השם מופיע בתיאור מסע החורבן של סנחריב: "בא על עית, עבר במגרון, למכמש יפקיד כליו" ([[ספר ישעיהו]] י' כח).
היישוב הוקם ב ד' באייר תשנ"ט - ( באפריל 1999)). על פי "דו"ח ששון" המאחז הוקם באפריל 2002, כדברי מח"ט בנימין: "מגרון הוקמה כמה ימים לפני מבצע חומת מגן, מאפריל 2002. תחילה, הוגשה בקשה להקים אנטנה סלולרית בראש גבעה. התקופה הייתה תקופת פיגועים רצחניים וחמורים ברחבי המדינה. צה"ל לא יכול היה לסרב לבקשה שתשפר את הקשר עם המקום, במיוחד לצורך יצירת קשר דחוף עם נפגעים, וכל זאת על אף שהקרקע עליה באה הבקשה הייתה קרקע פלסטינית פרטית. במקום הוצבו 5 קרוונים וכך החל אכלוס מאחז מגרון" [2]. "הארץ" כותב:"כי מאחז מגרון, שהוקם במאי ". 2001 בשנת 2008 היו במקום 3 אנטנות.
לדברי מזכירות היישוב, הורה שר הביטחון , בנימין בן אליעזר , להשלים את הליכי הזכויות בקרקע ולקדם את תוכנית בניין עיר שהכין משרד הבינוי והשיכון . הוא החליט להכליל את היישוב מגרון בתחום השיפוט של היישוב הסמוך כוכב יעקב . המנהל האזרחי אישר את כביש הגישה ליישוב מתחנת הדלק ב"מעבר מכמש" וסייע בפריצתו. לפי דו"ח טליה ששון הגיע המימון להקמת התשתיות במגרון באופן מלא או בקרוב לכך, מידי משרד הבינוי והשיכון לסכום של למעלה מ- 4 מליון שקל. משרד השיכון מימן את הכשרת הקרקע, את כל חיבורי התשתיות : מים, חשמל, ביוב ואת פריצת הדרכים. משרד הבינוי והשיכון אף הכין עבור היישוב תוכנית בניין עיר ל-500 בתים ביישוב קבע של מגרון.
היישוב מונה (נכון למרץ 2008) 54 משפחות ולהן יותר מ-100 ילדים. חלק ניכר מהתושבים במקום הם אברכים שלומדים בישיבת הר המור. ביישוב בית כנסת, מעון לפעוטות , גן ילדים וספריה.
המאחז מגרון הוקם ברובו על קרקעות מדינה או קרקעות סקר (הנתונות לבדיקה). בתחום המאחז יש חלקות שפלסטיניים טוענים לבעלותם. מזכירות היישוב טוענת כי מגרון קיימת שבע שנים וכי עד לעתירה של שלום עכשיו, לא התלונן אף פלסטיני על פלישה למקום.
בשנים 2004-2005 פנו שתיים מהמשפחות במגרון למינהל האזרחי בבקשה לקבל אישורי בנייה לבתי קבע על חלקה 23 בגוש 26. למינהל הוצג מסמך המעיד לכאורה על רכישת הקרקע באמצעות ייפוי-כח, עליו חתום בעל הקרקע. המשטרה בודקת חשד כי הייפוי-כח מזויף.
לפי דו"ח טליה ששון "מגרון הוקם על אדמות שחלקן אדמות פרטיות של פלסטינים וחלקן אדמות מדינה". בספטמבר 2006 הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה ל בג"ץ נגד מדינת ישראל והיישוב מגרון בטענה כי היישוב הוקם על קרקעות פרטיות של פלסטינים ולכן יש לפנותו.
היישוב טען בתגובה לעתירה לבג"ץ כי הקרקע פנויה וטרשית, וכי רוב המבנים לגביהם מבקשים העותרים להוציא צווי הריסה ופינוי מצויים על אדמות נפקדים [3] ולא על אדמות פרטיות של פלסטינים.
בתגובה לעתירה עו"ד חנן מלצר, היום שופט בבית המשפט העליון, אשר ייצג את היישוב טען בתשובה לעתירה "לפיהם מגרון כולה הוקמה כביכול תוך "פלישה חצופה" והסגת גבול לאדמותיהם הפרטיות של העותרים, הרי שבחינת העובדות לאשורן מעלה כדלקמן:
- מדובר בקרקע פנויה וטרשית, שלא עובדה מעולם ולא שימשה את העותרים ו/או מאן דהוא אחר במהלך עשרות השנים האחרונות.
- רוב רובם של המבנים לגביהם מבקשים העותרים להוציא צווי הריסה ופינוי מצויים על אדמות נפקדים, המצויים תחת החזקתו של הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש - ולא על אדמות פרטיות של העותרים. כפי שיובהר בהרחבה להלן - למתיישבי מגרון ישנן טענות רכישה כבדות משקל על חלק נכבד מקרקעות אלו, מהן מתעלמים העותרים לחלוטין".
עו"ד חנן מלצר הביע את דעתו כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ אינו הפורום הראוי והמוסמך לדון בסכסוך הקרקעות שבין הצדדים עקב המורכבות העובדתית ונוכח הטענות לרכישת הקרקע. "חלק נכבד מהזכויות המקרקעין במגרון נרכשו עבור תושבי מגרון בכסף מלא. לגבי חלקות נוספות במגרון חברת "אלוואטן" מצויה במגעים ובמו"מ לרכישת הזכויות בהן.
בתשובה לבג"ץ הודיעה המדינה כי עד לחודש אוגוסט 2008 תפנה את היישוב. בשלב זה מתקיימים מגעים עם משרד הבטחון במטרה למנוע את הפינוי של המאחז. זאת, על דעת בית המשפט העליון.
בעידוד גורמים יהודיים הגישו ערבים תביעה כספית נגד המדינה על כך שאין מפנים את מגרון מעל אדמתם הפרטית.
גלריית תמונות
מראה כללי של מגרון
פנים בית הכנסת
בור מים במקום
קישורים חיצוניים
- תמונות ממגרון -בויקישיתוף
הערות שוליים
- ↑ מקור: משה גרסיאל, קרב מכמש.
- ↑ המקור: דו"ח טליה ששון עמוד 105
- ↑ אדמות נפקדים המנוהלות על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש לפי צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה ושומרון) (מס. 58 ) תשכ"ז לפי הצו: הממונה ישמור על הנכס הנטוש בעצמו או על ידי אחרים... על מנת לשמור את הנכס הנטוש או תמורתו המלאה, ככל האפשר, למען בעליו או המחזיק, לפי המקרה." וסעיף 9 מאפשר למכור את הנכס "אם בנסיבות העיניין נראה לו שרק בדרך זו יובטח בנסיבות כנאות, שהבעלים יקבל תמורה עבור ערך זכותו ברכוש