יהואש בן יהואחז

יהואש (יואש) בן יהואחז היה מלך ישראל ה- 13. המלך השלישי לשושלת יהוא בן נמשי.

יהואש הוא בנו של יהואחז בן יהוא, וממנו קיבל את המלוכה בשנה ה-37 ליהואש בן אחזיהו מלך יהודה. תקופת שלטונו של יהואש נמשכה 16 שנה.

בעידוד אלישע הנביא, הכה יהואש שלוש פעמים את בן-הדד בן חזאל מלך ארם, והשיב את הערים שכבש חזאל מיד יהואחז אביו (מלכים ב יג כה). אמציה בן יהואש מלך יהודה שכר מאה אלך חיילים גיבורים מצבאו של יהואש על מנת להלחם באדום, לארצם משום שה' לא חפץ בצבא ישראל שהיו רשעים. חיילי ישראל כעסו על כך, ופשטו על ערי יהודה ובזזו ביזה רבה. לאחר שאמציהו ניצח את אדום, הוא הכריז מלחמה על ממלכת ישראל. כתגובה לקריאת המלחמה ענה יהואש: "החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה, ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח. אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד, עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת עתה ויהודה עמך". אולם, ה' הכביד את לבו של אמציה כענוש על כך שעבד ע"ז, ואמציה נלחם עם יהואש. צבא יהודה ניגף לפני צבא ישראל, ויהואש פרץ פרצות בחומת ירושלים ולקח את אוצרות בית המקדש ובית המלך.