צריך לקרוע על הרב חיים קנייבסקי?

תשובת הרב יוסף צבי רימון
רב אזורי גוש עציון, נשיא סולמות ולאופק, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב

למעשה: טוב לקרוע על פטירת הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, וכך עשיתי אני, למרות שאין בכך חובה (מי שלא רוצה לקרוע, יכול גם להקנות בגדיו למישהו אחר, וכך פטור בוודאי מקריעה). מי שקורע, קורע בצד שמאל, כקריעה על אביו ואימו עד שיגלה את לבו (עיין שו"ע ש"מ, ז). הקריעה צריכה להיעשות בעמידה. מקובל שמישהו מתחיל לקרוע (נוח יותר עם מספריים) ואחר כך האדם ממשיך וקורע לעצמו כלפי מטה. יש מקום לברך "דיין האמת" בשם ומלכות, אולם, מי שחושש מלברך, יאמר ללא שם ומלכות "ברוך דיין האמת".

הרחבות:

בגמרא במועד קטן כה: מסופר שרב ספרא נפטר, והחכמים לא קרעו עליו. אמנם, לכאורה הדבר תמוה, שהרי בגמרא לעיל מבואר שיש לקרוע על כל אדם כשר. כך גם נפסק בשלחן ערוך (יו"ד ש"מ ו) שיש לקרוע על אדם כשר "שאינו חשוד על שום עבירה, ולא על שום ביטול מצוה", למרות שלא נמצא שם בשעת יציאת נשמה. 

הרמב"ן סבור שחובת קריעה על אדם כשר היא רק כאשר נמצאים לידו. הריטב"א סבור, שהחכמים היו שווים בחכמתם לרב ספרא, ולכן לא קרעו. ואכן, בשו"ע (שם), הוסיף שתלמידי חכמים פטורים מקריעה על אדם כשר. 

הרמ"א כותב שכיום לא נוהגים לקרוע על אדם כשר "יש אומרים, דאין חייב לקרוע על אדם כשר, אלא אם כן עומד עליו בשעת יציאת נשמה; אבל חייב לבכות ולהתאבל עליו (ר"ן פ' האורג והגהות מיימוני פי"א בשם ראבי"ה), וכן נהגו להקל".

בסעיף ז' כותב השו"ע שעל חכם ועל תלמיד חכם "ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה", קורעין עליו ביום שמועה או בשעת ההספד. גם כאן מעיר הרמ"א, שכיום נהגו שלא לקרוע על תלמיד חכם, אלא אם כן הוא רבו או שיודעים משמועותיו "י"א שאין קורעין על חכם, אלא א"כ הוא רבו או שיודעין משמועותיו שחדש, דהיינו רבו, (כ"מ בטור, הרא"ש והגמי"י בשם הר"מ), וכן נהגו להקל במדינות אלו".

בסעיף ח' מדבר השו"ע על קריעה על רבו, ומביא מחלוקת האם קורע רק כשלמד ממנו רוב חכמתו או אפילו למד ממנו רק דבר אחד. הרמ"א מעיר שנהגו להקל ושלא לקרוע אלא על רבו שלמד ממנו רוב חכמתו. הש"ך (שם) תמה מדוע לא נהגו לקרוע על חכם, וכותב שייתכן שרק חכם שיודע דבר הלכה בכל מקום נקרא חכם, ולכן לא קורעים (ונשאר בצריך עיון). ומפסיקת המשנה ברורה (רכ"ג, ס"ק ח) נראה שיש לברך דיין האמת וגם לקרוע על כל חכם (ובוודאי להיות בצער גדול). 

אמנם, כל הדברים הללו אמורים לגבי תלמיד חכם, ולא לגבי אחד מגדולי הדור. כך מבואר במהרי"ל (שמחות אות ה') ש"מי שמופלג וגדול הדור צריך לקרוע עליו גם מי שאין שגורים לו חידושים ממנו". אמנם, קשה לראות בכך חובה מוחלטת ( וכך עולה מגשר החיים ד', ה. ועיין גם בשו"ת יביע אומר יו"ד, ל"ה, אות ט).