ברכת חכם הרזים בלווית הרב קנייבסקי

לא ברור אם ניתן לברך את הברכה כאשר רואים חלק מהקהל, ולכן כדאי לומר ברכה זו בדרך של לימוד, ולומר את לשון השולחן ערוך (רכד, ה) "הרואה ששים רבוא מישראל ביחד, אומר: ברוך את א-דני אלהינו מלך העולם חכם הרזים", ולכוון שאם אכן חייב בברכה אומר זאת כדי לצאת ידי חובה.

בגמרא במסכת ברכות (נח,א) נאמר שהרואה "אוכלוסי" של ישראל אומר ברכת חכם הרזים, ובהמשך הגמרא מבואר ש"אוכלוסא" היא כמות של לפחות שש מאות אלף איש. וכך נפסק להלכה ברמב"ם (ברכות י, יא) ובשולחן ערוך (רכד,ה).

אמנם כיוון שזו ברכת הראיה, מסתבר שניתן לברך אותה רק כאשר אדם רואה בפועל את הכמות הזו, ואין די שרואה חלק מההתקהלות בלבד ממקום הימצאו. כך מדייק הבא"ח (בניהו, שם ד"ה "ראה") מכך שהגמ' מדגישה שבן זומא בירך על כמות כזו של אנשים דווקא על גבי מעלה בהר הבית, שמשם היה יכול לראות את כולם אך "אם עומד בתוכם שאין הרבוי בעיניו לא היה מברך", וכן פסקו הרב דב ליאור והרב אשר וייס (תחומין לד עמ' 455). 

אמנם בשם הרב נבנצל מובא (שם) שניתן לברך גם על קצה הקהל, וכך גם מסתובבת שמועה בשם הגר"ח קנייבסקי עצמו, ולכן נראה שנכון לצאת ידי כל השיטות ולומר את הברכה מתוך קריאת דברי השולחן ערוך כפי שהתבאר, ובכך לצאת ידי חובת כל השיטות.

מרן הרב קוק זצ"ל ביאר (עין איה ט, רפד-רפה) שברכת חכמת הרזים היא שבח לקב"ה על כך שגם עמדות מנוגדות בין תופשי התורה, גם הן מתאחדות בסופו של דבר למטרה אחת, ודבר זה הוא רז גדול כיוון שבעינינו אנו הדעות נראות מנוגדות והופכיות לחלוטין. הרב שם קורא לנו למצוא רגעים כאלו של ראיית התמונה הכללית - "ראוי לאדם להרגיל עצמו בסבלנות לענין תכונות ודיעות הפכיות מתכונותיו ודיעותיו הוא, שיחשב הרי אף שלעיני הפרטיות נראים שאין תועלת בתכונות ההם והדיעות ההם, והם הפכים מתכונה הישרה. אבל לפני חכם הרזים ב"ה גלוי שהכל עולה לתכלית מתאחדת ותיקון כללי".

משום כך אכן נאה לברך את ברכת חכם הרזים בלווייתו של הגאון הרב חיים קנייבסקי זי"ע, שגדולתו בתורה הצליחה לחבר בביתו את כל מגוון הדעות והסגנונות בציבור, הן בחייו והן במסע ההלוויה היום.