רביבים

חובת לימוד התורה חלה כל השנה, והחופש הוא הזדמנות מצוינת לקיים אותה * כשמדברים עם הילדים מראש על לימוד בחופש, ומתכננים איתם כיצד לנצל את הזמן, הם מסכימים * אם ההורים מנצלים את השבתות ללימוד – הילדים לומדים לנצל את הזמן שלהם בחופש * החופש הוא הזדמנות להורים לחנך את ילדיהם בעצמם ולשתף אותם בעולם הערכים שלהם * הגורם לרבים מהשיבושים והנפילות בחופש – שינה מאוחרת וקימה מאוחרת * שאלה הלכתית מרגשת: האם לחגוג עלייה של בני משפחה לארץ בתשעת הימים?

כשתיקנו חכמים את הצומות ה"קלים", לא חייבו את המעוברות, המיניקות והחולים * אישה שפסקה להניק – לרוב הפוסקים חייבת לצום, ויש אומרים שפטורה עד שנתיים מהלידה * חולשה וכאב ראש אינם פוטרים מהצום, אלא רק מחלה שאינה קשורה לצום * מי שיודע שהצום יגרום לו לחלות – נחשב חולה ופטור * כיצד ליטול תרופות בצומות הקלים, וכיצד אפשר להתמודד עם המחסור בקפאין * מי ששבר את הצום בטעות – ממשיך לצום * החובה לחנך ילדים לצום חלה ביום כיפור, ובשאר הצומות אין צורך להרגיל אותם.

חכמים קובעים את התקנות והסייגים למען עם ישראל, וכל תקנה תלויה בקבלת העם * עם זאת, אין לחשוש שמא העם יחפש רק הקלות; עובדה שמנהגים רבים התקבלו בישראל לאורך הדורות, למרות הקושי שבהם * חבישת כיפה על הראש, פסוקי דזמרה וצום מלא בתעניות החורבן – אלו רק חלק מהמנהגים שעם ישראל קיבל על עצמו, עד שהפכו לחובה * קבלה של מנהג, לקולא או לחומרא, נחשבת רק אם יש לה בסיס הלכתי * מנהגם של שומרי התורה והמצוות הוא הקובע מה יתקבל

סמכות הפסיקה נמצאת בידי החכמים המייצגים את כל העם ומקובלים על הציבור * בעבר הסנהדרין ייצגה את כל שבטי ישראל, והכריעה מתוך דיון משותף * מאז שבטלה הסנהדרין – ממלא מקומה הוא עם ישראל לדורותיו: ההלכה נפסקת בידי רוב החכמים, אבל גזירה שלא התקבלה בציבור מתבטלת * העם בימינו אינו נופל במדרגתו מדור התנאים, רווי הצדוקים והאפיקורסים, וגם לו יש סמכות * חזון הרבנות הראשית הוא לחזור לימי בית הדין הגדול, לכן עליה לשאוף לכלול את כל החוגים, מתוך כבוד והקשבה הדדית

בתוך לימודי שמעתי שיעורים של הרב אליהו זצ"ל מאתר 'ישיבה'. דמותו נשקפה לנגד עיניי וגעגועים הציפו את לבי. זכרתי איך היה מעביר שיעורים בהדרת כבוד ובמלוא תחושת האחריות והשליחות ללמד תורה והלכה לישראל.

השבת נועדה לקדושה ולמנוחה, ואין לנצל אותה להכנות לחג שאחריה * כדי לשמור על תיאבון לסעודת החג, יש להקדים את הסעודה השלישית בשבת * אין לנקות ולשטוף כלים בשבת לצורך החג, אך בשעת הצורך אפשר להוציא את מאכלי החג מהמקפיא * בשבת אפשר להתרחץ במים פושרים, ובחג גם במים שהתחממו בהיתר * דיני ברכות השחר למי שנשאר ער בלילה * בני חו"ל שחוגגים בארץ – אם יש להם משפחה, דירה או כוונות לגור בישראל - פטורים מיום טוב שני של גלויות.

בעולם כלכלי שכבר אינו מבוסס על חקלאות, ראוי שהשמיטה והיובל יתפשטו לכל המקצועות * הברכה בשמיטה איננה נס: שנה של לימוד, מנוחה וחיזוק המשפחה תשפר את העבודה בשש השנים הבאות * השמיטה יכולה להיות זמן להשתלמות מקצועית בכל התחומים * את היובל ראוי ליישם על ידי חלוקה שווה של משאבי הטבע ומתן שוויון הזדמנויות * ייתכן שראוי לקחת גם אחוז מכספם של אילי ההון, ולחלק אותו בשווה * פעם בעשור פורץ משבר, פעם בדור הכלכלה קורסת; השמיטה והיובל ימנעו זאת.

גם אם שופטים תלמידי חכמים לימדו עליה זכות, מערכת המשפט הנוכחית מתנכרת ליהדות ונחשבת בבירור לערכאות של גויים * הממסד המשפטי פוגע בשיטתיות בזהות היהודית, בקיום ההלכה, בערכי הציונות ובביטחון המדינה * אין למדוד את השפעת הממסד רק לפי מספר החוקים שפסל, מכיוון שהצעות רבות יורדות מהפרק מלכתחילה מאימת בג"ץ * גם אם יש שחיתות בשלטון, למנוע מאנשים לממש את הערכים החשובים להם – זו שחיתות חמורה יותר * יש חשיבות לבית המשפט העליון, אך כיום חובה לרסן את כוחו המוגזם.

קדושתו המשולשת של יום העצמאות * קדוש במצוות הריבונות על ארץ ישראל ויישובה * קדוש בקיום ההבטחה האלוקית לעיני העולם * קדוש בהצלת עם ישראל ממוות פיזי ומשמד רוחני * שבעים שנות מלחמות וטרור גבו פי שלוש מאות פחות הרוגים מחמש שנות שואה * בלי מדינת ישראל שתגן על זכויותיהם, גם היהודים בגולה היו ממשיכים לסבול * קהילות בחו"ל מתנתקות מהיהדות, ומדינת ישראל שומרת על הזיקה של אזרחיה ליהדות ולעם * אי-אמירת הלל מעכבת את הגאולה, שמחה והודאה מקדמות אותה.

מטרתה העיקרית של האבלות בימי הספירה – כבוד בין תלמידי חכמים מחוגים שונים * מותר להסתפר לצורך הסרת שיער שמפריע, לצרכים אסתטיים חיוניים או לשם צניעות * הגילוח בימינו אינו חגיגי, ולכן מי שאין לו מנהג אבות – יכול לנהוג כדעת המתירים להתגלח, בפרט לפני שבת * ברדיו ובמחשב אפשר לשמוע שירים רגועים בעוצמה נמוכה * בשעת הצורך אפשר להקל ולרכוש מוצרים חדשים שמברכים עליהם שהחיינו * המנהג העיקרי בקהילות אשכנז בחו"ל הוא שלא להתחתן בסוף הספירה, וגם לאשכנזים בארץ ראוי להימנע מנישואין בימים אלה.