שנה שחל בה טו' באדר בשבת נקרא פורים בשנה זו "פורים משולש" כיון שדיניו מתחלקים לג' ימים. שתי מצוות בכל יום. הרב מרדכי אליהו סיכם שהעיקר למעשה הוא כדלהלן:

1.      בשישי מקיימים שתי מצוות:

א.       מקרא מגילה בחמישי בערב ושישי בבוקר

ב.      מתנות לאביונים ביום, ואם נתן בלילה לא יצא ידי חובתו כיון שהעניים לוקחים את הצדקה לצורכי סעודתם ואין סעודה בלילה.

2.      בשבת יש גם שני עניינים

א.       קוראים בשני ספרים, בראשון עולים שבע איש לקרוא בפרשת השבוע פרשת תצווה, ובשני מפטירים "ויבוא עמלק"

ב.      אומרים "על הניסים" לפני "ועל כולם" בשמונה עשרה. ולגבי אמירת על הניסים בברכת המזון, האשכנזים אומרים אותו במקומו בנודה כמו בכל שנה, והספרדים אומרים אותו ב"הרחמן". יש מחמירים לעשות סעודת פורים ומשלוח מנות גם ביום שבת (בפורים המשולש בירושלים), ועליהם להזהר שלא להוציא מרשות לרשות במקום שאין עירוב מהודר.

3.      בראשון יש שתי מצוות

א.       סעודת פורים

ב.       משלוח מנות איש לרעהו. ויש להקפיד לשלוח מנות לבן כרך, היינו ירושלמי לירושלמי.

קריאת מגילה בשבת

הרב בנימין חותה הסביר שהסיבה שלא קוראים המגילה בשבת היא כי חז"ל גזרו שמא יטלטל המגילה ד' אמות ברשות הרבים לילך אצל בקי ללמוד קריאתה לכן תקנו שאין לקוראה בשבת. ובנוסף עיני העניים נשואות למקרא המגילה לקבל מתנות לאביונים ובשבת אינם יכולים לקבל לכן אין קוראים אותה בשבת.

אמנם, יש לסייג את הדברים ולדעת שרק בשבת זו המגילה נחשבת מוקצה ואסור לטלטלה ולקרא בה אבל בשאר שבתות השנה אינה מוקצה ובשבת זו בני המוקפים ירבו בדרשות והלכות פורים שהוא במקום קריאת המגילה

תחפושות בשבת

הרב מרדכי אליהו הסביר שהשנה יש דין מיוחד הנוגע לתחפושות וכובעים בפורים החל בשבת וחשוב להשב לאיו את תשומת הלב.

בפורים נוהגים ללבוש מיני בגדים משונים לשמחה ולקיים "ונהפוך הוא" ושפיר דמי. ומכל מקום, השנה שחל בירושלים פורים מיום שישי ועד ליל יום שני, נקל לתאר שלשם שמחה עלולים ללבוש גם בשבת בגדים משונים, ובכללם כובעים משונים בכלל הכובעים יש כובעים ששוליהם רחבים ביותר, כמו זה הקרוי "סומבררו" או כובעים סינים רחבי שוליים, וכל כיוצא בזה.

יש לדעת שהשו"ע פסק שאין ללבוש כובע רחב שוליים, שלא לעבור על איסור אוהל ואיסור זה הוא אפילו בבית, ואפילו לילדים . וכך כותב מרן: "כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח, אסור להניחו בראשו אפילו בבית משום אוהל", עכ"ל. והיינו אפילו כל השנה, שאין לחבוש מגבעת שיש לה שוליים רחבים כנ"ל.