שלום ..זה שאלה שמטרידה אותי המון, באתי מבתי ספר חרדיים ואף על פי כן בחרתי אחרי שסיימתי את התיכון ללכת לכיוון שונה ולעשות שירות לאומי בשילוב עם מדרשה, הדבר עשה לי טוב מאוד מבחינה עצמית ורוחנית אבל עדיין יש לי המון שאלות על שני המגזרים אני שוברת את הראש לפעמים , מה נכון? מי צודק יותר? או שאני אמקד את השאלה שלי יותר. לדוגמא צבא מול תורה. ברור שתורה חשובה יותר אבל בפועל בפסיקות ההלכתיות של רבנים מהמגזר הדתי לאומי לפעמים הצבא עולה על איסוריים הלכתיים עם התורה איך זה מסתדר? הרי זה בטוח ומובהק שהצבא בעייתי מבחינה דתית ,יש המון פעמים בנות בבסיסים ,חוסר צניעות בדיבור בהתנהגות של שאר החיילים שאינם דתיים, יש המון שיורדים מבחינה רוחנית ואפילו כמעט וחוזרים בשאלה, הדבר ידוע מאוד ועדיין רבנים רואים את זה כמצוות קודש, איך זה מסתדר? העניין מי צודק מטריד אותי מאוד. מצד אחד באמת יש בעייתיות בלהתיר ללכת ובליראות את זה כמצווה בזמן שבאמת בעייתי ומסוכן שם גם לחיילים שעשו הסדר והזינו את הרוחניות שלהם .מצד שני לשים חומה ולהגיד שאני שומר על עצמי מאחורי החומה הזו ולא מעניין אותי מה קורה סביבי ואפילו הזלזול במגזר שעושה אחרת גם לא נכון בעייני .אבל מבחינה רוחנית שתי הדרכים בעניין זה מאוד מתבלבלות לי אשמח לתשובה מפורטת בעניין . תודה רבה!

שלום יישר כח על בירור ענין חשוב זה. בכל נושא מרכזי וחשוב שבו נחלקו גדולי ישראל יש להעמיק ולראות מהי נקודת המבט של כל צד, על מה כל צד מסתמך וכיצד הוא מגיב לטיעונים שעולים מהצד המתנגד. בנושא זה הייתי ממליץ לך לקרוא מתוך הספר פניני הלכה (לרב אליעזר מלמד) העם והארץ את הפרק העוסק בענייני צבא ומלחמה. (ניתן למצוא את הדברים גם באתר פניני הלכה). אם יהיו לך שאלות נוספות לבירור אשתדל לענות בעז"ה. יום טוב