ב"ה שלום רב, אני התחלתי ללמוד את ספר המדע של הרמב"ם ונתקלתי בכמה קושיות שלא הניחו את דעתי. אשמח אם אוכל לקבל תשובות: 1. "..ואין בכל הכוכבים, כוכב גדול מן השמש ולא קטן מכוכב שבגלגל שני". איך מסבירים ציטוט זה נוכח הטענה שיש כוכבים גדולים מן השמש? 2. "..ודעת הכוכבים והגלגלים, מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני האדם". המדע היום סובר כידוע שהכוכבים עשויים מחומרים גשמיים בין אם זה כוכבי לכת ובין אם שמשות העשויות מגזים לוהטים. טענות אלו לא סותרות את דברי הרמב"ם? אני מאמין שמשאלות אלה אוכל להבין בין היתר את ברכת קידוש לבנה ועוד שאלות בנושא שלא אטריח בהן. תודה מראש!

שלום רב, הרמב"ם עצמו כותב - הן במשנה תורה והן במורה נבוכים - שביחס לידיעות אלה, ושכמותן, הוא ניזון מספרות מדעית שרווחה באותה תקופה, בעיקר יוונית, ושמידעים אלה - במהותם - אינם עיקרי אמונה ובוודאי לא הלכה. יתירה מזו, גם הרמב"ם וגם בנו רבי אברהם, וגם - לימים - נינו (ועוד) מדגישים, שאלה "השכלות" אנושיות שבהחלט עשויות להתחלף במהלך הדורות, ושאם ישתנו הרי שהוא ילך בעקבות המידע המעודכן, המדע המעודכן. [אוסיף כי לעתים דבר זה עשוי להשפיע אפילו על הלכה - יעויין בספר 'השתנות הטבעים בהלכה', ובמאמרים שנכתבו בנדון ופורסמו זה כבר; ברור שזה נושא מורכב ומאוד עדין, ולא זה המקום להרחיב אודותיו]. בכל אופן, כאמור, העובדה שהמידע המדעי דהיום שונה מהמידע המדעי - הלא הלכתי - שהוצג ברמב"ם, נצפתה מראש על-ידי הרמב"ם עצמו, והוא לא ראה בכך בדל-בעיה. לכל זה אין כל ענין לברכת קידוש לבנה, שעיקר עניינה התפעלות מבריאת עולם מדהים ומתחדש, אותה אנחנו מבטאים במחזוריות חודשית. בברכה