שלום רב.. בענייני מעשר כספים אני שילמתי מעל 20,000 שח ביטוח לאומי השנה על הכנסותיי כשכיר אפשר לקזז את זה מההכנסה שלי , ולתת מעשרות על השאר ? יש כאלה שאומרים שבגלל שזה חוזר אלינו בגיל מבוגר יותר, אז זה לטובתנו ואי אפשר להחשיב את זה כהוצאה. ויש כאלה שכן מקזזים מכיוון שזה כרגע נתרם לעניים , לטובת הציבור, ועוד טענות דומות. עוד שאלה : אני גם שכיר וגם עצמאי אם הפסדתי 25 אלף שקל השנה בעסק (העסק בהפסד, לא ברווח) והרווחתי כשכיר 25 אלף אני מקזז את זה מול זה ואז חייב 0 שקל במעשרות? ראיתי שאם לאדם שני עסקים אז לא מקזזים זה מול זה.. ואם מוכר כמה דברים, אז כן.. איך נחשב סטטוס שני עסקים? לציין רק, ששני העסקים הם באותו תחום, פשוט לפעמים אני מתנהל מול לקוח בתור שכיר בחברה שלי (יש לי חברה בע"מ), ולפעמים מתנהל מולו בתור עצמאי (יש לי גם עוסק מורשה) ומוציא לא חשבונית. שאלה שניה: אם מס הכנסה מכיר ברבע מהשכר דירה שלי כהוצאה לעסק (אני עצמאי), האם אפשר גם מבחינת מעשרות להחשיב את זה כהוצאה? שאלה שלישית הרואה חשבון שלי מכניס להוצאות העסק תספרות שאני עושה פעם בחודש , ומדרסים אורטופדיים שאני עושה לפעמים.. סוג הוצאות אלה יכלו להיות לי גם אם לא הייתי עצמאי אלא שכיר, או לא עובד בכלל.ץ אך הרואה חשבון שלי אומר שאשפר להכניס את זה כי מס הכנסה " זורם" עם זה. האם אפשר לקזז הוצאות אלה גם מההכנסות שלי בשביל חישוב מעשרות? מה הכלל אצבע? כי יש מלא הוצאות שמס הכנסה יכול להחשיב ואני לא בטוח אם בשביל מעשרות זה גם תקף. אם מה שמס הכנסה מקבל, אז גם אנחנו יכולים להחשיב לחישוב מעשרות (לקזז מההכנסות הכוונה) או שלא ? הנושא לא ממש מורחב באינטרנט לכן אודה לשתובתכם.. מפורטת ככה האפשר.. ממש תודה!

שלום אשתדל לתת מספר כללים בענייני מעשר כספים בהתאם לשאלות ששאלת: בשו"ת שבט הלוי (חלק ה' סימן קל"ג אות ד') נתן כלל בעניין חישוב ההוצאות החייבות במעשר כספים: "מסים והוצאת המסחר ובכלל זה גם מה שצריך לאכל או להלביש עצמו בשביל המסחר וכן מלון, ונסיעות הכל מורידים מחיוב מעשר כספים כיון שהוא בגדר הוצאות, אבל הוצאת הבית שהוא ובני ביתו אוכלים ושותים וכן מלבושים וכו', זה הריוח שחייב במעשר". אם כן, הכלל בזה הוא שכל הוצאה שלא היה מוציא לולא העבודה אפשר לנכות מכסף מעשר. לפי זה אפשר לנכות גם שכר המטפלת העוזרת והמנקה וכדו' אם לא היה מוציא הוצאה זו לולא עבודתו. אף לגבי הוצאות בגדים מפוארים או רכב מפואר לעסקיו כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' ל"ד ס"ק ו') שאם צריך מכונית מפוארת וכדו' בשביל העסק יכול לנכות זה מחשבון המעשרות ובלבד שלא יפריז על המדה. כמו כן, כל מס שקשור לפרנסתו יכול לנכות מהרווח, וכל מס שאינו קשור לפרנסתו אינו יכול לנכות, ולכן המסים שצריך לשלם עבור קניית ביתו הפרטי אינו יכול לנכות אבל המסים שמשלם עבור העסק יכול לנכות. מס הכנסה שהוא מס על הרווח, יכול לנכות מחשבון המעשרות, משום שכסף זה לא מוגדר כרווח. וכמו שפשוט שאפשר לנכות תשלום שכר דירה של העסק מרווח העסק. ולכן, מי שמקבל משכורת יכול לנכות מחשבון המעשרות מה שמנכים ממנו עבור מס הכנסה, וגם ניכויי ביטוח לאומי וכדו', ובעת קבלת הקצבאות, יפריש מעשר מזה. אבל ניכויי קופת חולים, שהוא בעצמו היה צריך לשלם, אינו יכול לנכות מחשבון המעשרות. אמנם, כאמור, ישנם ניכויים החוזרים לבעליהם בבוא הזמן כגון: הפרשה לתגמולים, ואף ממסי "ביטוח לאומי" אדם נהנה לבסוף, מכל מקום נראה, היות שלעת עתה אינו מקבל את הכספים הנ"ל ואינו נהנה מהם, עדיין אינם נחשבים כרווח, אולם, כפי ציינו לעייל, בהגיע הזמן ויקבל פרעון ההלוואות והתגמולים ואף קיצבה מביטוח לאומי, ודאי יחשב הדבר כריווח נקי ויפריש מהם מעשר כדין. (הארץ ומצוותיה, לרב אברהם גולדברג, עמ' נו) הפסד מול רווח במעשר כספים: כתב הפתחי תשובה (סי' רמ"ט סק"א) בשם החוות יאיר (סי' רכד) שאם יש לאדם שני עסקים, באחד יש לו הפסד ובשני יש לו רווח, אם עשה חשבון למעשרות בשעה שהיה לו הפסד, ואח"כ היה לו רווח, אין לו לנכות זה מזה, אבל אם עושה חשבון של הכנסותיו והוצאותיו פעם אחת בשנה, והיה לו הפסד בעסק אחד ורווח בעסק אחר יכול לנכות. ומביא הפתחי תשובה את דברי הנודע ביהודה (יו"ד תניינא סי' קצז) שחולק וסובר שאם הרווח וההפסד היו בשנה אחת לעולם ינכה זה מזה, אבל בשתי שנים לא ינכה. בשו"ת שבט הלוי (שם) הכריע שהעיקר כדעת הנודע ביהודה שאפשר לנכות ההפסד והריוח של שנה אחת זה לעומת זה, אבל לא משנה לחבירתה. עוד שתי נקודות חשובות לסיום, בשו"ת חוות יאיר (שם) כתב שהנכון לקבוע את ערב ראש השנה כזמן לחישוב הרווחים וההפסדים כי בראש השנה נגזר על כל מזונותיו ופרנסתו של האדם. ובשו"ת שבט הלוי (חלק ה' סימן קל"ג אות ג') כתב: "ברוב המקרים היום שאי אפשר לעמוד על חשבון הרווחים שלו, יתן לפי אומד לבו עד שברור לו שעבר גבול המעשר ויש לו דין מעשר לכל הענינים". מצוות מעשר כספים חשובה ומיוחדת עד למאד. האדם מרגיש את הקב"ה כמלווה אותו ופועל איתו במעשיו ובפרנסתו. אשריך שאתה מהמבררים מצוה זו ועובר לעשייתה. יום טוב