שלום רב בניתי לאחרונה סוכה מצמחים אצלי בגינה בשטח פרטי. אני מאוד נהנה מצל שמקבל מסוכה וגם מפירות . לאחרונה שכן החל להתלונן שצמחים מושכים דבורים וזה מפריע לו ברמה אישית . הסברתי לו שדבורים נמשכות לא דווקא לצמחים שיש ברשותי אלא גם לצמחים של כל השכנים מסביב, אך הוא משוכנע אחרת . רציתי לברר מה עלי לעשות לפי הלכה כי לא רק שכל משפחה נהנית מצמחים אלא גם השקעתי משאבים בנוספים בסוכה. תודה על התשובה מראש

בס"ד כדי לענות על שאלה זו באופן מדויק יש לשמוע את טענות שני הצדדים ולבדוק האם וכמה הדבר מזיק, באופן כללי אם הנזק הוא נסבל, הסוגיא בבא בתרא כ"ו. מספרת שלרבא בר חנן היו עצי דקל על הגבול שדהו של רב יוסף, והיו ציפורים על הדקלים שבאו והזיקו את פרדסו של רב יוסף. הגמרא אומרת שעל רב חנן לקצוץ את דקליו משום שהם מזיקים לפרדסו של רב יוסף. נחלקו הראשונים בטעם הדין, התוספות (כ"ו. ד"ה 'אבל בגפנים') מבאר שמדובר שרבא בר חנן נטע את הדקלים כשהם גבוהים, ולכן הנזק בכלל 'גירי דיליה' (נזק ישיר), אולם אם היה נוטע את הדקלים מגרעין והנזק בא רק לאחר זמן אינו בכלל 'גירי דיליה' ועל הניזק להציל את עצמו. א"כ יוצא כי נזק היוצא מן האילן, אם הוא מגיע לאחר שהאילן כבר גדל הרי זה נזק שאינו באחריות של הבעלים. (יש לציין שאף הראשונים שחולקים על התוספות בסוגיא (רמב"ן, רשב"א) מבארים אחרת את המקרה בגמרא כך שהנזק בא ישירות מידיו של בעל הדקלים ולא נראה כי חולקים על היסוד שבדברי התוספות). טעם הדין, הנתיבות (קנה, יח) מחלק שיש מעשים שעושה ברשותו, שאם יזיק את האחר ברשות אחרת אף בלא גירי, יש לחייבו לשמור. אך כל זה כשאפשר שניהם, גם השימוש שעושה ברשותו וגם השמירה, אבל כשאין אפשרות לשמור, דהיינו שאם נצריך שמירה ימנע השימוש בחצירו, בזה לא חייבו אותו להרחיק אלא התירו לו להשתמש ברשותו, ועל הניזק להרחיק עצמו. דלכל אדם קיימת הזכות להשתמש ברשותו שימוש כפי שנוהגים להשתמש, ואין לנו למנוע ממנו להשתמש. ואף שהחובה עליו לשמור, היינו באם יכול להשתמש ולשמור, אבל באם השמירה היא המניעה, בזה לא הטילו עליו חיוב להמנע. וכעין זה כותב החזו"א (ב"ב יד, יד): "אלא הכא בעושה בתוך שלו תשמישים הנהוגים לשמש בהן. ויש מהן שהתירו חכמים, שכן טבע העולם ששכנים נפגעים זה מזה, שהרבה מן התשמישין מכניסין פעולה ופגיעה חוץ מגבולם, וזהו קנינו מתחילה, ועל הניזק להרחיק, ואם אינו מתרחק, חשיב הניזק כנכס ברשות המזיק, ואיהו דאזיק לנפשיה. ואף אלו התשמישים שקבעו חכמים שיש לשכנו זכות לעכבו, ס"ל לאביי דאם קדם וסמך זכה ..." בברכה,