שלום לכבוד הרב. האם זה נכון שאדם שלא קרא שמו"ת של וזאת הברכה עד שמחת תורה, אין לו תקנה? או שאולי אפשר לסמוך על היש אומרים הראשון בסימן רפ"ה סעיף ד ("מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת. ואם לא השלים קודם אכילה - ישלים אחר אכילה עד המנחה. ויש אומרים: עד רביעי בשבת. ויש אומרים: עד שמיני עצרת." ) שעולה מהדברים שלפי היש אומרים הראשון ניתן עדיין להשלים בימים הסמוכים והתאריך של שמחת תורה אין בו סיום של האפשרות להשלים.

שלום וברכה! נראה שאין מקום להסתמך על דעה זו לגבי פרשת וזאת הברכה. עיין בבית יוסף (רפ"ה, ד) ובמשנ"ב (רפ"ה, יא), שמסבירים שדעה זו שמאפשרת להשלים שנים מקרא ואחד תרגום עד יום רביעי מתבססת על דברי הגמרא (פסחים ק"ו א) שמי שלא הבדיל במוצאי שבת יכול להבדיל עד יום רביעי (דהיינו עד סוף יום שלישי), משום ששלושת הימים שלאחר השבת קשורים אל השבת הקודמת. בעניין הבדלה מופיע שדין זה שייך דוקא לגבי שבת אך לא לגבי יום טוב, משום שיום טוב אינו קשור לימות השבוע שלפניו ושלאחריו (עיין משנ"ב רצ"ט, טז). ממילא, גם אין מקום לומר כך לעניין קריאת שנים מקרא ואחד תרגום. לגבי הניסוח של השולחן ערוך - אין הכוונה כפי שנראה מדבריך, שהיש אומרים הראשון מיקל יותר מן השני ומאפשר לקרוא גם אחרי שמיני עצרת. הכוונה היא להפך: היש אומרים הראשון מאפשר בכל הפרשיות במשך השנה להשלים עד יום רביעי שלאחר השבת ותו לא, ואילו היש אומרים השני מאפשר להשלים את הפרשיות גם לאחר מכן, עד שמיני עצרת. דהיינו שגם פרשיות קודמות שהחסיר במשך השנה כולה, יכול להשלים עד שמיני עצרת. אבל את פרשת וזאת הברכה ניתן להשלים גם כן רק עד שמיני עצרת ולא לאחר מכן.