א. בעניין שניים מקרא ואחד תרגום, האם ניתן לקרוא מקרא פעם אחת, ואז תרגום, ואז מקרא, או שצריך דווקא לקרוא קודם פעמיים את המקרא ורק אחר כך את התרגום? אציין שאני מעדיף לקרוא כאופן הראשון, כלומר - מקרא, תרגום מקרא. ב. מי שמשתדל דרך קבע לקרוא שמו"ת עד שישי לסיים כל פרשה. האם יכול להקדים הקריאה במקרה שיודע שלא יספיק. או שצריך לקרוא כל עלייה ביומה?

שלום וברכה, א. לדעת המשנה ברורה צריך לקרוא פעמיים את המקרא ורק אחר כך את התרגום. ובדיעבד יוצאים בקריאה של מקרא, תרגום מקרא (שער הציון רפה י). אך החזון איש והרב חיים קנייבסקי נהגו לכתחילה לקרוא כך, כלומר מקרא, תרגום, מקרא (קונטרס הזכרונות יח א). אתה יכול לסמוך על שיטתם. ב. ניתן להקדים את הקריאה מתחילת השבוע. העיקר לסיים לכתחילה עד סעודת שבת בבוקר (שו"ע רפה, ד). מקורות והרחבה: א. בביאור דעת החזון איש כתב שם הגרח"ק שהחזון איש אמר שהטעם שלומדים פעם אחת, וצריך לתרגם להבין, ואחר כך חוזרים. ובהערה ('הן זכרונן' הע' 4) כתבו שבדינים והנהגות (או"ח פרק יב, אות יב) כתב בנוסח אחר שטוב שכשקורא המקרא בפעם השנייה כבר יהיה הפירוש ידוע לו על ידי התרגום שכבר קרא. ע"כ בהערה שם. יש לציין שלכאורה אין הבדל בין הנוסחים. ב. ישנם כמה מנהגים מתי לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום. יש שקוראים הכל בערב שבת. יש שקוראים בכל יום מעט ומסיימים ביום ששי. יש שמעדיפים לסיים בשבת. בכל אופן, כל זה אינו מעכב (ראה מ"ב, ס"ק ח, ובפסקי תשובות שם שמביא כמה מנהגים בזה). אין לחשוש שיש כאן נדר מכמה טעמים. כל טוב!