שלום, ישנה דעת יחיד בגמרא שמתירה לאכול כבד ובסמוך אחרי כן מאכלי חלב. אני מניח שהיא כמובן לא להלכה. אבי אדם מבוגר וטוען שאביו שהיה רב ביישוב הישן בירושלים שלפני 60-40 שנה בערך צידד בדעת יחיד זו מהגמרא. האם יש מקום לסבור שכבד דינו לא כמו בשר רגיל? ואז לבצע שטיפת פה משיירי הכבד ולאכול חלב? אני כמובן מתעניין ולא מעלה בדעתי לעשות זאת מתוך הבנה שזה עניין בעייתי בהלכה. תודה לתשובתכם!

שלום וברכה! אין מקום להקל בעניין זה, ולאחר אכילת כבד יש לנהוג כמו לאחר אכילת בשר אחר. הרחבה ומקורות: בגמרא לא מופיעה דעה כזו, אלא שישנה פרשנות מסוימת שעל פיה לכאורה יש מקום להקל בכך. בירושלמי (תרומות י', ו) ישנו דיון לגבי כבד שהתבשל עם איסורים, ובין השאר מופיעה שם שאלה: "שלקה בחלב מהו?". יש מן האחרונים שפירשו שהשאלה מבוססת על אפשרות שהכבד נחשב כדם ולא כבשר ואם כך אין בו איסור בשר בחלב (עיין חוות דעת ע"ג, ביאורים ז'). יש מן האחרונים מי שהעלה אפשרות לצרף סברה זו להקל במצבים מסוימים (עיין מהר"ם שיף חולין, בסוף המסכת, "אודות כבד"). אולם למעשה אין מקום להסתמך על כך, מכמה סיבות: א. כמה מפרשים פירשו את דברי הירושלמי באופנים שונים, ועל פי פרשנותם השאלה עוסקת בעניינים אחרים ואינה נוגעת כלל למעמדו של כבד לעניין איסור בשר בחלב (עיין למשל בפירוש ר"ש סירילאו, פני משה ועלי תמר על הירושלמי שם). ב. יש לשים לב שדברי הירושלמי נאמרו כשאלה ולא כקביעה, ולפיכך גם אם מפרשים את כוונת הירושלמי לעניין הנ"ל של איסור בשר בחלב בכבד, עדיין זו רק העלאת אפשרות ואין כאן מסקנה הלכתית למעשה. ג. גם אותם פוסקים שהזכירו פרשנות זו, לא הסתמכו עליה הלכה למעשה (עיין בדבריהם, ועיין גם במהר"ם שיף חולין קי"ג ב, ד"ה "דם נמי לאו גדי הוא"). ד. הרוב המוחלט של הפוסקים לא התייחסו כלל לעניין זה ולא הזכירו שיש קולא כלשהי בכבד מבחינת דין בשר בחלב. דהיינו שנקטו כאחת מן האפשרויות דלעיל: או שהם פירשו את הירושלמי באופן אחר, או שהבינו שכיוון שזו רק שאלה אין להסיק ממנה הלכה למעשה. ה. בכמה ראשונים ואחרונים רואים בבירור שסברו שלא כאפשרות הנ"ל: חלקם נקטו בפשיטות שלכבד יש דין בשר גמור לעניין בשר בחלב, וחלקם התייחסו במפורש לחידוש הנ"ל ודחו אותו (עיין ספר ראב"ן, שו"ת, סימן כ'; פרי מגדים משבצ"ז יו"ד פ"ז, א; פתחי תשובה יו"ד פ"ז, ה; דרכי תשובה פ"ז, עו; שו"ת האלף לך שלמה יו"ד קע"ט; שו"ת בית יצחק יו"ד א' סימן ע"ג; שו"ת בית שערים יו"ד סימן קנ"ח; קרן אורה נדרים נ"ד א; שלמי נדרים נדרים נ"ד ב; הערות הגרי"ש אלישיב בכורות נ"ה א).