בקיבוץ בו גדלים עצי זית וכל אחד מן התושבים רשאי למסוק כאוות נפשו, האם הפירות נחשבים הפקר ופטורים מתרומות ומעשרות, או חייבים?

אמנם נכון שהפקר פטור מתרומות ומעשרות, אך משמעות ההפקר שזה מופקר לכל (ירושלמי פאה פ"ו ה"א). לכן גם אם מותר לכל בני הקיבוץ למסוק את הזיתים, הם אינם נחשבים הפקר מפני שאנשים שאינם בני הקיבוץ אינם מורשים למסוק אותם וזה אפילו אם לקיבוץ לא אכפת מהזיתים, מ"מ אנשים מבחוץ אינם יכולים להיכנס לקיבוץ ולמסוק ללא אישור. לסיכום נראה שצריך להפריש תרומות ומעשרות מהזיתים. בברכת התורה והארץ, הרב יואל פרידמן