שלום הרב, נתקלתי בשאלה בדיני ייחוד עם הרבה פרטים ולא ידעתי מה לעשות: אם אצא מהבית ייגרם מצב של יחוד של אישה עם גוי, אך אם אשאר, יוצא שיש בבית אותי, אישה וגוי... אציין כמה פרטים: אני אשכנזי, האשה הזו זו אשת אחי, הדלת של הבית סגורה ולא נעולה אך יש לבית הרבה חדרים ואני לאו דווקא מול הפתח, יש חלון שממנו אפשר לראות את המקום שאני שוהה בו רוב הזמן אך קשה לי להישאר שם תמיד והרחוב צדדי ודי ריק, אני יכול לראות אם מישהו מתקרב לבית (מהחלון), יש קרובי משפחה עם מפתח שיש סיכוי לא מאוד רחוק שייכנסו, זה ביום, הגוי הוא גוי רגיל..אולי נחשב איש כשר?...בעלה של האישה אינו בעיר. תודה רבה

שלום וברכה, נראה שלפי המשתקף מדברי השאלה אין כאן בעיה של ייחוד בכל אופן וזאת משום שיש קרובי משפחה שיש סיכוי לא רחוק שייכנסו עם מפתח ובכך יפתיעו את הנמצאים בבית. במקרה כזה אין חשש של ייחוד. נפרט את הדברים על פי הפרטים השונים שכתבת: המשנה אומרת (ע"ז כב ע"א) שאיסור ייחוד הוא גם עם גוי וכך פסק הש"ע (אבן העזר סימן כב סעיף ג). (וכתב בתרומת הדשן [קמב] שאיסור ייחוד לאשת איש עם גוי הוא מהתורה וכן כתב בחוות יאיר [עג]). כאשר אתה נמצא יחד עם הגוי ואשת אחיך: הפוסקים נחלקו האם מותר להתייחד שני גברים עם אישה אחת. לדעת הש"ע (ע"פ הרמב"ם) אסור לאשה אחת להתייחד עם כמה גברים. לדעת הרמ"א (ע"פ הרא"ש) מותר לאישה להתייחד עם שני גברים כשרים. האחרונים נחלקו מה הדין כאשר אישה מתייחדת עם שני גברים: אחד מהגברים כשר והשני פרוץ: הים של שלמה כתב (קידושין פ"ד אות כא) שאין בכך איסור ייחוד. הערך ש"י הביא שהשב יעקב חולק בכך וסובר ששניהם צריכים להיות כשרים ואם לא אז אסור לה להתייחד איתם. הערך שי עצמו מכריע כדברי הים של שלמה משום שאף בשני פרוצים בעיר זה איסור דרבנן וספק דרבנן לקולא. אם כן: כאשר אתה נמצא בבית עם אשת אחיך ועם הגוי אין בכך איסור ייחוד לדעת הרמ"א וכך הלכה למעשה לאשכנזים. כאשר יש חלון ולא רואים בחוץ: הגמרא אומרת שאם יש פתח פתוח לרשות הרבים מותר להתייחד שם. האחרונים מסבירים שמותר כאשר רואים מרשות הרבים מה נעשה בבית (פת"ש אות ח). לכן כותב האגרות משה (אבן העזר ד סה) שאם לא רואים דרך חלון פתוח מה נעשה בפנים (או שלא יכולים להרגיש במה שנעשה שם) אסור להתייחד. [בנוסף לכך: אם אפשר לראות אדם מתקרב ובוודאי שיראו אותו לפני שנכנס זו בעיה של ייחוד). אמנם כל זה כאשר אתה לבד איתה אבל כאשר ישנו אדם נוסף מותר כנ"ל. כאשר יש סיכוי סביר שייכנס מישהו לדירה בהפתעה אין בכך איסור ייחוד (כך כתבו האחרונים ע"פ הרשב"א משנה הלכות ח"ט שיג, בנין ציון קלח). הטעם לכך הוא שהם חוששים לעבור עברה שמא ייכנס מישהו שיכול להגיע בכל רגע נתון. אם כן אם תמיד יש סיכוי שייכנסו אנשים נוספים אין איסור יחוד לאישה עם הגוי. (אמנם נחלקו האחרונים האם היתר פתח פתוח נאמר גם כשלבו גס בה ושהח"מ החמיר והט"ז הקל ובשבט הלוי [ה רג] כתב שהסברא היא להקל כט"ז אך רק כשהפתח פתוח לגמרי ולא דלת סגורה שאיננה נעולה. ונראה מסברא שאם יש חשש גדול שייכנס מישהו לבית יש להקל בכך). לעניין השאלה האם כאשר יש איסור ייחוד לאישה עם הגוי האם מותר לצאת? בספר 'הלכות ייחוד' (הערות למעשה אות ט הערה 10) כתב בשם הגר"נ קרליץ שאם הם מזידים בכך ולא אכפת להם שהם עוברים איסור לא צריך להישאר כדי להצילם מהאיסור ואם הם שוגגים ראוי להישאר אך אין בכך חיוב. (בחישוקי חמד נדה מו ע"ב משמע שצריך להישאר). נראה שהסבר הדברים הוא: במזיד יש אחרונים הסוברים שאין כלל איסור של אפרושי מאיסורא (דגול מרבבה בש"ך יור"ד (סימן קנא ס"ק ו). ולכן לא צריך להישאר כלל. לגבי שוגג: השאלה היא עד כמה מוטל על האדם לטרוח ולהפסיד בשביל להציל את חברו מאיסור. יש צד לומר שהחיוב הוא כמו שמצאנו בשאר מצוות (בטרחה עד כדי מיל וכד' וקשה להגדיר בדיוק בכל טרחה עד כמה). אמנם יש צד לומר שמצווה זו שונה שכן [הפת"ש (יורה דעה קנז ה) מביא מחלוקת אחרונים האם צריך להפסיד ממון בשביל כך (נראה שזה תלוי מה שורש המצווה). גם בציץ אליעזר (ח"ז סימן מב) משמע שאין חיוב לטרוח לסוע עם זוג שנוסעים במונית כדי להצילם מיחוד אלא שיש בכך מצווה. בברכה, הרב יהונתן גלינסקי