אנחנו נוהגים להאריך בליל הסדר בדברי תורה, האם אפשר לאכול את האפיקומן לאחר חצות?

שלום רב ! לכתחילה צריך להשתדל לאכול את האפיקומן קודם חצות, בדיעבד אפשר לאוכלו גם לאחר חצות. למי שיש מנהג או צורך לאכול את האפיקומן אחר חצות, יש לו על מי לסמוך. בעל ה"אבני נזר" הציע למי שרואה באמצע הסעודה שהוא מתקרב לחצות, שיאכל כזית לפני חצות ויעשה תנאי שאם הלכה כרבי אלעזר שיחשב לכזית אפיקומן, ואם הלכה כרבי עקיבא שיחשב כסתם אכילה, ואחר חצות יאכל כזית לאפיקומן. מקורות והרחבה: נחלקו בגמ' (פסחים קכ:) רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה לגבי זמן קיום אכילת קרבן הפסח. לדעת ר"א זמן אכילתו עד חצות, שנאמר "ואכלו את הבשר בלילה הזה", ונאמר במכת בכורות "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" ולומדים בגזירה שוה "הזה" שכמו שבמכת בכורות הייתה בחצות, כך זמן אכילת הפסח עד חצות". ואילו לדעת ר"ע ניתן לאוכלו כל הלילה, כיון שנאמר "ואכלתם אותו בחפזון", שמשמע עד שעת חיפזון, היינו עלות השחר. ורבא משליך את מחלוקתם על אכילת אפיקומן בימנו (פסחים שם): "אכל מצה בזמן הזה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה - לא יצא ידי חובה". ונחלקו הראשונים בסוגיה זו, יש סוברים שהלכה כר"ע, שהרי יש לנו כלל שהלכה כר"ע מחביריו (הרמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ו א', והמגיד שם, העיטור ועוד ראשונים), מאידך הרבה ראשונים סוברים כדעת ר"א, כיון שהמשנה בסוף פסחים (קכ:) סתמה כדעתו, וז"ל: הפסח אחר חצות מטמא את הידים", משום שנעשה נותר כשאר קורבנות, היינו שהנותר ממנו אחר חצות אינו ראוי לאכילה. יש ראשונים שעשו פשרה מחמת הספק כמי ההלכה, וז"ל הרא"ש לאחר שהביא ראיות לשני הצדדים (שם פרק י' ל"ח): "ומיהו נכון להחמיר כרבי אלעזר, דאפשר דרבי עקיבא מודה להרחיק את האדם מן העבירה באיסור דאורייתא, וכן היה נוהג רבנו תם ז"ל למהר לאכול אפיקומן קודם חצות. וכן פסק מרן השו"ע (תע"ז א'): "ויהא זהיר לאכלו קודם חצות" (ועיין בה"ל שם ד"ה ויהא זהיר שהרחיב בסוגיה זו). והנה מלשון המחבר משמע שאינו חובה אלא עניין של זהירות, אבל אם כבר עבר חצות ודאי שאפשר לאכלו, ובזה ניתן ליישב (עיין בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' מ"ח) מה שנהגו מרן החתם סופר ועוד כמה מגדולי הפוסקים, שלא הקפידו כל כך בעניין אכילת אפיקומן לפני חצות, והחמירו יותר בסיפור יציאת מצרים ואמירת ההגדה שלא יאמר בחיפזון (ראה בס' מנהגי החת"ס, וראה עוד בפסק"ת שם אות א' שהביא עוד שנהגו כן). למעשה למי שאין מנהג כזה נכון לסיים את אכילת האפיקומן לפני חצות, ובדיעבד לאכול את האפיקומן לאחר חצות. ובשו"ת אבני נזר (סי' שפ"א) הציע למי שמתאחר באכילת אפיקומן, לקחת כזית מצה ולאכול אותה על תנאי, שאם הלכה כרבי אלעזר, שיהיה הכזית לשם אפיקומן, ואם הלכה כרבי עקיבא, שיחשב כאכילה בעלמא, ואחר חצות יאכל את האפיקומן, ובזה הוא יוצא ידי חובה לכל הדעות, והסכימו לדבריו פוסקים רבים (מקראי קודש ח"ב נ"ו ושכן נהג הגר"ח מבריסק). ויש שהעדיפו לעשות זאת ללא תנאי (שו"ת מנחת יצחק שם). פסח כשר ושמח,