שלום, אני מחפשת ביאור של קבלת שבת וערב שבת, אתם יכולים לעזור לי בזה?

שלום מזמורי קבלת שבת הם מזמורים מספר תהילים, ניתן ללמוד את פירוש המזמור עם רש"י או פרשן אחר שיש לך בבית או בבית הכנסת על ספר תהילים. כמו כן, ישנם סידורים עם ביאורים וניתן ללמוד דרכם את פירוש המזמורים והתפילה. אני מכיר את הסידור "יסוד מלכות" ו"הסידור המפורש" (בודאי יש עוד, אותם אני מכיר). אני מצרף את דברים שכתב הרב אליהו מונק בספרו עולם התפילות (חלק ב' עמ' י"א) על הקשר והתהליך שיש במזמורי קבלת שבת: המנהג המקובל כיום הוא לומר ששה מזמורי תהלים...כמספר ששת ימי המעשה המסתיימים עם כניסת השבת. מזמורים אלה מתארים את בואה וגדולתה של מלכות שמים עלי אדמות, התכלית הכללית שהא איתו היום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, ושיש להכינו על ידי העבודה בששת ימי המעשה, אותו היום שהשבת השבועית שלנו היא הד קלוש לו. פתיחה הדברים הוא במזמור צ"ה שמדובר בו באפשרות להשיג את התכלית העליונה ואף על פי שנשבע ה', מתוך כעס על עוונות האבות, "אם יבואון אל מנוחתי" הרי הוא שם בידינו את האפשרות להגיע אל התכלית הסופית בכל שעה "היום, אם בקולו תשמעו". במזמור הבא מזמור צ"ו קורא ישראל לכל האנושות, לכל הלאומים ולכל משפחות האדמה לשיר יחד עמהם את שיר ההודיה שירו לה' כל הארץ מכיוון שהנה "כי בא כי בא לשפט הארץ", ואז אנו רואים לנגד עינינו את מלכות העתיד מתוך צפייה של שמחת האושר העתיד "ה' מלך תגל הארץ", כאשר ה' כבר מלך כי אז "תגל הארץ", ואז יבושו אלה שבזו לו וצדיקיו ישמחו באושר זה ללא מצרים "שמחו צדיקים ב-ה'" (מזמור צ"ז). אפילו הטבע כאלו מריע ומרונן ומזמר, כמו משוחרר, שהרי לא עוד ישתמשו בכוחותיו לתכליות לא מוסריות (מזמור צ"ח), ובציון שוב ימלוך ה' יושב כרובים, והוא רם על כל העמים, ושוב משתחווים כל בני תמותה בהר קודשו (מזמור צ"ט). בכל הכוחות הממלאים תבל ומלואה לא ניכר אלא קול ה', הקוסמוס הופך להיות "היכלו כולו אומר כבוד", ה' הוא מלך העולם, ולעמו הוא מעניק נצחון ואת ברכת השלום המקווה כל כך (מזמור כ"ט). תוך צפייה מעודדת ומלאת הבטחה זו אנו נגשים עתה לקבל את פני השבת באורח חגיגי. ששת מזמורים אלה הם איפוא האמצעי הראשון אשר צריך לעורר בנו, על ספה של השבת, את מצב הרוח המרומם העליז ומחוסר הדאגה שחכמינו ז"ל כינוהו בשם "נשמה יתירה". ובעלי הקבלה מצביעים על כך שייעודם זה של מזמורים אלה כבר ניכר באותיותיהם הראשונות, אשר ביחד הגימטריה שלהן היא כגימטריה של נפש - רמז לנשמה היתירה של השבת. יום טוב