ב"ה שלום כבוד הרב ספר החינוך מצוה קעג - מצות הטהרה מן הצרעת שתהיה במינים ידועים [ויקרא י"ד, ב] שחיטת הצפור והתגלחת וההזאה ביום, ושאר כל מעשיו (כגון שילוח ציפורים וכיבוס בגדים) בין ביום בין בלילה. ואלו באנשים וכל השאר אפילו בנשים. ואלו בכהנים, וכל השאר אפילו על ידי ישראל. מה הכוונה בבקשה "וכל השאר אפילו בנשים" ? "ואלו בכהנים"? אם אפשר דוגמא נושא זה קשה לי תודה ממשה

שלום המקור של החינוך הוא מהספרא (פרשת מצורע, פרשה א) וכך נאמר שם: "תורת המצרע ביום" - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום, מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו ביום? ת"ל "תורת המצרע". יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום?... ת"ל "תורת המצרע ביום" "תורת המצרע...בכהן-- מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן. מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו בכהן? ת"ל "תורת המצורע... והובא אל הכהן". יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו בכהן?... ת"ל "זאת תורת". ומבאר המלבי"ם: בפרשה המפרטת את "תורת המצורע" מוזכרים רק הדברים המעכבים שהם מעכבים את הטהרה: שחיטת צפרים והזיית דם צפור ותגלחת. אבל דברים שאינם מעכבים כגון: לקוח צפרים ושילוח הצפור וכיבוס בגדים אינם צריכים להיות ביום. וכן הטבילה אף שמעכבת כבר נאמרה בפ' תזריע שסיים תמיד "וכבס בגדיו וטהר" והיא לא מוזכרת בפרשת מצורע. בטהרת המצורע נאמר: "והובא אל הכהן", לכאורה פסוק זה מיותר שהרי כבר נאמר "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה" משמע שהכהן יוצא אליו?! וגם התבאר בפרשת נגעים שבין הטומאה בין הטהרה תלויה בכהן כפי שנאמר "וטמאו הכהן וטהרו הכהן" וכמו שלמדו חז"ל: מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. ועל כרחך שהפסוק "והובא אל הכהן" בא ללמד שרק הציווים שנאמרו בפרשת מצורע צריכים להיות על ידי כהן והם שחיטת צפרים, והזיית דם צפור, ותגלחתו. ובכל זאת הלא דייק "זאת תורת"-- רק דברים שהם תורה וחוב, לא לקיחת צפרים ושילוח הציפור וכיבוס בגדיו. שדברים אלו כשרים אפילו אם עשו אותן נשים. יום טוב