לפי חוק המדינה אם אדם כתב מייל ובו סוכמו עיקרי עסקה בנדלן שזה התמורה, מסויימות המכר ותנאי התשלום, אז נכרת חוזה, גם אם זה מייל מצד אחד למשנהו. האם גם על פי דין תורה אפשר לטעון שזה קניין סיטומתא שתופס וממילא ניתן לטעון שנכרת חוזה בין הצדדים? זה המקרה שלנו. אדם חילוני הצהיר במייל הסכמה לעיסקה. אני יכול לתבוע אותו בערכאות לאכוף חוזה. האם מותר?

שלום וברכה, קשה לענות על שאלה זו בלא לראות את החוזה ולשמוע את טענות שני הצדדים מדוע חזרו בהם מהעיסקה. באופן כללי כדי ללכת לערכאות יש צורך לתבוע את הנתבע בבית הדין, וכאשר הנתבע מסרב לבוא בית הדין נותן אישור לתבוע בערכאות. כפי הנפסק בשו"ע (חושן משפט סימן כו בסעיף ב'). ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' קפ"ג) כתוב שאין צריך דווקא לפנות לבית דין ממש אלא גם רב המקום (או רב מפורסם) יכול להתיר לפנות לערכאות אם הנתבע מסרב. מדבריו משמע שאם ידוע שהנתבע סרבן אין צריך להזמינו לפני בית הדין או הרב, אך דעת המשנה הלכות (חי"ד סי' קל"ד) שבכל אופן צריכים להזמינו שלש פעמים לדין ורק אם לא בא – יכתבו לו רשות ללכת לבית משפט. ואמנם יש אומרים שכאשר ידוע שהנתבע לא יבוא לבי"ד אין צריך כלל רשות מבית דין, וכן כתב בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה סי' רס"א). לכתחילה אין לסמוך על דעה זו, ויש לפנות לבית דין שיזמינו את הנתבע, ואם יסרב יתנו לתובע רשות לפנות לבית משפט. בית הדין שיעשה את העבודה הזו יכול להיות כל בית דין שתבחר. כמו כן רב המקום או השכונה בו אתה גר יוכל לעשות זאת אם יצרף איתו עוד שניים וכך יהיו בית דין לעניין זה. אם הנתבע סרבן האם יכול לגבות את כל מה שפסקו הערכאות? הנתיבות (כו,ב), כתב לגבי נתבע בערכאות (שבי"ד לא נזקקים עוד לתובע משום קנס) שעל הנתבע לשאול את ביה"ד מה הוא חייב על פי דין תורה ולפרוע לתובע וז"ל: "ומדסתמו הפוסקים משמע דהעיקר כטעם הב' (קנס), ולעולם אין בית דין נזקקין לו. אבל אם הבעל דין יודע בעצמו שחייב לו ע"פ דין תורה, ודאי דצריך לשלם לו, ואפי' אם הוא מסופק צריך לדון לפני דייני ישראל, שלא יהיה ספק גזל תחת ידו". אך יש חולקים על כך, הג"ר אליקים געץ (אבן השהם נט) ז"ל: "המעיין במהרי"ק (קפז) יראה דלאו משום קנס אין נזקקין, אלא מכח דינא דמלכותא דינא, ומה שכתבו הפוסקים והרא"ש דאל"כ ביטלת כל דייני ישראל ... מאחר שקיבל והלך לדייני נכרים א"כ קיבל עליו דינא דמלכותא, ליכא מאן דפליג". ובשו"ת מהרש"ם (א סימן פט) כתב שאינו צריך להחזיר מטעם שהנתבע שסרב להגיע לדין תורה והלך לערכאות קיבל על עצמו את דינם, כדין נאמן עלי אבא. סברא זו לא ניתן לומר כאשר הנתבע סרב להגיע לכל מקום ותבעו אותו בערכאות וכפו אותו לבוט לפניהם). בברכה,