שלום וברכה. ילד ממוצא אשכנזי, שההורים המגדלים אותו - ממוצא ספרדי, האם יכול לאכול קטניות בפסח? עיקר שאלתי היא, לגבי קטניות בעין, או שניכר טעמם. אציין כי הילד עשה בר מצווה השנה, ומאז הבר מצווה הוא נוהג בשאר הליכותיו כשיטת הרמ"א.

שלום רב לשואל היקר! כיון שהנער אימץ לעצמו מגיל בר מצוה את מנהג אבותיו היוצאים ביד רמ"א, עליו להחמיר גם בקטניות, וכפי שקיבלו עליהם בני אשכנז, ו"אין לשנות", כלשון הרמ"א. עם זאת כיון שמדובר במציאות רגישה ומורכבת, ניתן להקל (כל עוד הוא סמוך על שולחן מגדליו), לאכול מאותם כלים, ואף לאכול תבשיל שבושל בו קטנית. במידה ויש צורך גדול לאכול ממש את הקטניות, יש להתייעץ על כך עם רב המקום, ולפרט לפניו את כל הפרטים. והאמת והשלום אהבו. מקורות: ידועה מחלוקת מרן השו"ע והרמ"א לגבי אכילת קטניות בפסח. המחבר (תנ"ג סעיף א') כתב פסק כרוב הראשונים להתיר קטניות, וז"ל: "ומותר לעשות מהם תבשיל", וכך נוהגים בני ספרד. ואילו רבנו הרמ"א הגיה: "ויש אוסרים (טור והגהות מיימוני פ"ה ומרדכי פ' כל שעה). והמנהג באשכנז להחמיר, ואין לשנות". הטעם לחומרת קטניות, אינו מחשש חימוץ, שהרי אין הלכה כרבי יוחנן בן נורי (פסחים לה.), אלא שחששו שיתערבו עם דגן, ועוד חששו שיבואו עמי הארץ לטעות שגם אפיה ובישול של מיני דגן מותר, וטעם נוסף, שלעיתים מיני דגן לוקים בגידולם ודומים לקטניות (מ"ב תנ"ג סק"ו ובה"ל שם). וכיון שמדובר על חומרה, הוסיף הרמ"א כמה אופנים להקל: "מיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל. וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם, ואינן אוסרים אם נפלו לתוך התבשיל. וכן מותר להשהות מיני קטניות בבית (ת"ה סי' קי"ג)". וכתב המ"ב (שם סק"ח וסק"ט), שמדובר שיש רוב כנגד הקטניות, אחרת אינו נחשב שאוכל תבשיל מעורב עם קטנית, אלא שאוכל קטנית בעצמה. והוסיף, שאת הגרגירים של הקטנית שניכרים לעין, יש להוציא ולזרוק, אבל אם נימוחו די ברוב כאמור. לפי זה מבואר בפוסקים, שאם בישלו מאכל של פסח בכלי שבישלו בו קטניות, אפילו אם הכלי בן יומו, התבשיל מותר, כיון שמן הסתם יש רוב בתבשיל כנגד הטעם הבלוע, אולם לכתחילה אין להשתמש בכלי עד שיעברו כ"ד שעות מעת לעת, שהרי כבר נפגם טעם הקטנית, ובזה לא מצאנו מי שאוסר (כה"ח אות כ"ז, קובץ תשובות ח"ג סי' פ"א ו'). עוד כתב המ"ב (שם סק"ז) להתיר בשעת הדחק אכילת קטניות, לאדם שאין לו מה לאכול, ועדיף שיאכלו שאר קטניות מאשר אורז ודוחן, כיון שהם דומים יותר לחמשת מיני דגן, ובהם גזירת קטניות שייכת יותר. כמו כן שפשוט שיש להקל לחולה אפילו שאין בו חשש סכנה (עיין במ"ב שם). ואף שבני אשכנז קיבלו חומרת קטניות בצורה מוחלטת, והפורץ גדר בזה, עושה מעשה חמור ועובר על דברי חכמים (ראה שע"ת שם סק"א, וראה בס' ישא יוסף ח"ג סי' צ"ז שהגרי"ש אלישיב זצ"ל אמר על מנהג זה "אצלנו זה בנפשנו"). יש לציין שבני אשכנז החמירו מאד בדבר, עד כדי כך, שיש שנהגו אף לייחד כלים מיוחדים, שבהם מבשלים קטניות לחולים ולקטנים (מהר"ם שיק סו"ס רמ"א). מכל מקום בנידון שאלתנו הרגישה, ולאחר התיעצות עם כמה מגדולי הפוסקים, יש להחשיב את המציאות המורכבת כדיעבד, ויש להתיר לבן שגדל אצל הורים ספרדים (כל עוד הוא סמוך על שולחנם), לאכול מאותם כלים, ואף לאכול תבשיל שבושל בו קטנית. בברכת פסח כשר ושמח,