כמה כזיתים צריך לאכול באפיקומן, אחד או שניים?

שלום וברכה, מעיקר הדין די לאכול מצה בשיעור כזית לאפיקומן (שו"ע תעז א). וכתב המשנה ברורה (ס"ק א) על פי כמה פוסקים שטוב לאכול שני כזיתים לאפיקומן, אחד כנגד קרבן פסח ואחד כנגד קרבן חגיגה. וכתב החזון עובדיה: "הרוצה להחמיר ולאכול כשיעור שני זיתים, יחמיר לעצמו ותבא עליו ברכה, ודי שיאכל הכזית כמאן דאמר שהוא כשליש ביצה". הרחבה: כתב השולחן ערוך (תעז, א): "לאחר גמר כל הסעודה אוכלים ממצה השמורה תחת המפה כזית כל אחד זכר לפסח הנאכל על השובע". הרי שלדעת השולחן ערוך יש לאכול כזית אחד לאפיקומן. המהרי"ל כתב שיש לאכול שני כזיתים לאפיקומן. כמה טעמים נאמרו בדבר: המהרי"ל עצמו כתב שיש לאכול שני כזיתים משום חיבוב מצוה, ומשום שנאכל על השובע וגם כדי שביעה. ראה ב"ח (סימן תעג) שהביא דבריו ולא קיבל טעמים אלו. הב"ח (שם) כתב שהטעם לאכול שני כזיתים הוא משום שיש שני טעמים לאכילת האפיקומן. זכר לקרבן פסח כדעת הרא"ש, וזכר למצה הנאכלת עם הפסח כדעת רשב"ם. החיי אדם (כלל קל, סעיף יד) והמ"ב (שם) כתבו שהטעם לאכול שני כזיתים באפיקומן הוא משום שאחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה. מלשון המשנה ברורה מבואר שזה לא חיוב, שכתב: "ולכתחלה טוב שיקח שני זיתים אחד זכר לפסח ואחד זכר למצה הנאכלת עמו". וכן בחזון עובדיה פסח (צפון, הלכה א) פסק שזה לא חיוב וכתב: "ומדינא די בכזית שכן דעת הרבה מן הראשונים ומרן השולחן ערוך (סי' תעז). ויכון באכילתו שהוא זכר לפסח, והוא גם זכר למצה הנאכלת עם הפסח, וזכרון אחד עולה לכאן ולכאן. והרוצה להחמיר ולאכול כשיעור שני זיתים, יחמיר לעצמו ותבא עליו ברכה, ודי שיאכל הכזית כמאן דאמר שהוא כשליש ביצה (שו"ת חזון עובדיה סימן מד)". ראה עוד מקראי קודש לרב הררי (פרק ט הערה כז) שהאריך בדבר. יש לציין שישנן כמה שיטות מהו שיעור גודל הכזית. יש אומרים כחצי ביצה, ויש אומרים כשליש ביצה, ויש שיטה ששיעור כזית הוא כשיעור זית המצוי שבימינו [ראה שולחן ערוך (תפו, א), ובמשנה ברורה שם (ס"ק א), ובדבר חברון מועדים (עמ' צח- קח)]. לפי זה אם מוסיפים קצת אפשר בקלות להגיע לשני זיתים לחלק מהשיטות. בברכת פסח כשר ושמח, שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים!