שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הלכות הספירה
קטגוריה משנית
שאלה
האם מותר לשמוע מוסיקה מהרדיו בספירת העומר?
תשובה
שלום וברכה, נהגו שלא לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר אף לא מרדיו והקלטה, אבל אפשר לשמוע מוזיקה וואקלית שקטה. יש מקום להקל ולשמוע ברדיו שירים רגועים ושקטים אפילו שאינם ווקאלי. בברכה מקורות והרחבה: כתב המגן אברהם (תצג, ס"ק א) שנהגו לאסור ריקודין ומחולות של רשות. וכן כתב המשנה ברורה (ס"ק ג). המגן אברהם לא התייחס לכלי נגינה בימי העומר. ערוך השולחן (שם, סעיף ב) למד איסור בכלי נגינה בקל וחומר מאיסור ריקודים ומחולות. זה לשונו: "ומותר לעשות סעודה, אך לא בריקודין ומחולות. וכל שכן שאסור לזמר בכלי זמר". בספר הלכות חג בחג לרב קארפ (עמ' סא הערה 33) נקט שריקודים ומחולות יותר חמורים מכלי נגינה, שבכלי נגינה אין שמחה יתירה כל כך (ולא הזכיר שערוך השולחן כתב להיפך), ולכן כתב שאין למחות במי שעושה סעודת שידוכין עם כלי נגינה בימים שלפי חלק מהמנהגים הם ימי היתר כגון עד ר"ח אייר. אולם ציין שלכתחילה בודאי שאין לעשות כן. לגבי שירים רגועים ושקטים יש מקום להקל, כי עיקר המנהג לאסור שמיעת שירי שמחה. ויש יותר מקום להקל בשמיעה מרדיו ומכשירים אלקטרוניים שאין בהם חגיגיות ושמחה יתירה, והיום הם הפכו לדבר שבשגרה. בספר הליכות שלמה הלכות ספירת העומר (יא, יד) כתב "יש להימנע בימים אלה מכל שירה המעוררת לריקוד ומחול אבל שירה המרוממת את האדם אך אינה מביאתו לריקוד ומחול, מותרת. ובהערה (אות כ) כתב על פי רשימותיו של הגרש"ז: "ולכן קבלת פנים לחתן בשירה וכו' כנהוג בישיבות הקדושות בשאר ימות השנה, אין לערכה בימים אלה. וכל שכן שאין להאזין לקלטות שירים כאלה בימים אלה". נראה מלשונו שהתיר אף לשמוע קלטות שירים כאשר מדובר בשירים רגועים ומרוממים. בשו"ת מנחת אשר קורונה (סימן עח) נשאל לגבי שמיעת מוזיקה בימי הספירה בזמן הקורונה. וכתב שם בסוף התשובה: "וכך גם לגבי הורים למשפחות גדולות שמתקשים להעסיק את הילדים המסתגרים בבית יש להקל להם, ובפרט כאשר מדובר במוזיקה מוקלטת ולא בנגינה בכלי זמר, וביותר יש להקל בזה כאשר לא מדובר במוזיקה שמחה כמו מוזיקת ריקודים אלא מוזיקה שקטה הקרוי בפי רבים שירי נשמה ודביקות דלא מצינו איסור אלא בריקודין ומחולות כמבואר במשנה ברורה (סי תקנ"א ס"ק ט"ז) בשם אליהו רבה. אבל אין להורות בזה היתר כללי". כעין זה כתב הרב שלמה דיכובסקי שליט"א ('מנהגי אבלות בימי בין המצרים', תחומין כא, עמ' 70-65) בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (ביחס לימי בין המְצרים): "נמצא, שמוזיקה קלסית, למשל, שאיננה מוזיקה המביאה לריקודים ומחולות ואיננה מנוגנת בבית המשתה, אינה בכלל האיסור. ואכן, שמעתי מהרב שבתי רפפורט שליט"א, בשם זקנו הר"מ פיינשטיין זצ"ל, שהתיר שמיעת מוזיקת רקע בימי בין המְצרים, היינו מוזיקה ששומע אדם תוך שהוא עוסק במלאכתו, לומד או נוהג. נראה לי שטעם ההיתר הוא משום שמוזיקה כזו אינה מביאה לידי ריקודים ומחולות, היות והאדם טרוד בעבודתו… מוזיקה זו, שהיא חיונית לנפש, אין לה כל קשר לריקודים ולמחולות שנאסרו בימי בין המְצרים… והיא אינה אסורה בימים אלו". שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א לגבי מוזיקה בהקלטה בימי הספירה והשיב שאסור. לאחר מכן שאלתי לגבי מוזיקה שקטה ורגועה והשיב שמותר. וכמו כן שאלתי את הגר"ד ליאור שליט"א אם יש להקל בשמיעת מוזיקה בהקלטה והשיב שאסור. לאחר מכן שאלתי אם ניתן להקל בשירים שקטים ורגועים השיב שמותר (בדיוק כפי שהגר"א נבנצל השיב). נחלקו הפוסקים לגבי שמיעת מוזיקה וואקלית - ראה שו"ת ציץ אליעזר (חלק ט"ו, סי' ל"ג אות ב), ובשו"ת שבט הלוי (ח"ח, סי' קכ"ז) ובשו"ת אז נדברו (ח"ח, סי' נ"ח). בברכה
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il