אני פשוט מרגישה בול אותו דבר. עצבנית וכועסת על אלוהים שמכריח אותי להתקיים. וחושבת שהוא אכזר איך תוכל להרגיע אותי? אני לא רוצה לא טוב ולא רע רוצה להפוך לכלום

שלום לך, צר לי שכך את מתארת את מה שאת חווה. אני בטוח שזה לא מדוייק. אבל ממרחק ובלי היכרות קשה לענות על שאלה כל כך אישית. בכל זאת אומר לך: אילו היו לך חיים כפי שאת חולמת שיהיו, היית רוצה להמשיך לחיות. אבל כנראה את כבר לא מאמינה שיהיה לך טוב. את לא מאמינה שתוכלי לממש את מה שאת רוצה. וכאן הבעיה. כי האמת היא שגם אם זה קשה, ואם זה לוקח זמן - בסוף תצליחי. אני יודע שכך יהיה מכיוון שאלוקים מכריח אותך להתקיים [=כלשונך], ואם כן, ברור הוא שיש לך איזה תפקיד או משהו חשוב ומועיל שאת צריכה לעשות ולתרום לעולם שבו את חייה. הקב"ה לא נותן חיים למי שהוא מיותר בעולמו. ועל כך אנחנו אומרים כל בוקר: "מודה אני לפניך" כלומר, אנחנו מודים לקב"ה שנתן לנו עוד יום אחד לחיות, מפני שהוא מאמין שביום הזה נוכל לעשות עוד טוב. יוכל להיות לנו טוב. ואם הקב"ה נותן לך חיים, כנראה שלפחות לדעתו, אפשר לעשות בהם דברים טובים, בעלי משמעות, שיהיו גם טובים לך. אני מחזק אותך, שתדעי למצוא בחיים את הפינות שיאירו לך את מה שקשה, ובעזרתם תוכלי לתת משמעות לכל מה שאת חווה. בהצלחה ושבת שלום, אוריאל