שלום, אני לומדת באולפנה ואני מתפללת כל יום עם הכיתה בשעה קבועה. 1. אם אני קמה בבוקר ויודעת שאין סיכוי שאפספס את התפילה, מותר לי בבית או באולפנה לעסוק לפני התפילה בדברי חול, כמו שיעורי בית? (עדיף לי לדחות אותם לבוקר מאשר להמשיך איתם אל תוך הלילה, שאז אהיה עייפה מאוד ולא מרוכזת) 2. ומה הדין כשהצורך דחוף יותר, לדוגמה שזו השעה היחידה שאני יכולה לפנות זמן ללמוד למבחן (חול) או שאני יכולה לשבת עם חברות בכיתה וללמוד איתן ביחד?

שלום וברכה, 1. תאמרי ברכות השחר ותפילת שמונה בלבד ותוכלי ללמוד למבחן. 2. בשעת צורך תאמרי רק ברכות השחר ותלמדי למבחן. הרחבה איסור עשיית צרכיו קודם תפילה בגמרא ברכות (יד ע"א) נאמר: "אסור לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל". השו"ע פסק (פט,ג): "אסור לאדם להתעסק בצרכיו עד שיתפלל תפילת שמונה עשרה". חיוב תפילה לנשים בגמרא בברכות (יד ע"א) נאמר שנשים חייבות בתפילה משום שהיא רחמים. נחלקו הראשונים האם חיוב תפילה כל יום הוא מהתורה, ומתוך כל נחלקו כמה תפילות נשים חייבות להתפלל ביום. רמב"ם – החיוב להתפלל כל יום הוא מהתורה, אך זמני התפילות הם דרבנן. ולכן כשהתפלל תפילה אחת ביום יצא יד"ח. המג"א אברהם (קו, ב) כותב, על דעה זו סומכות הנשים שאומרות סמוך לנטילת ידיים בקשה ועושות צרכיהן, שאפשר שמהתורה יצאו ידי חובת תפילה. השו"ע (קו, א) הביא את דברי הרמב"ם. הרמב"ן חולק, חיוב תפילה להתפלל בכל יום הוא מדרבנן (חיוב תפילה מהתורה הוא רק בשעת צרה). חכמים פטרו את הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמא, אך חייבות בתפילת שחרית ומנחה (פטורות מערבית כיוון שהיא רשות ונשים לא קיבלו אותה עליהן כמו האנשים) כמו האנשים כיוון שתפילה היא בקשת רחמים. וכך פסק המשנה ברורה (קו, ד). תרומת הדשן מיקל לעסוק צרכיו אחר שאמר ברכות השחר. הרמ"א (פט, ג) הביא את דבריו וכתב: "שטוב להחמיר בזה". כתב בהליכות בת ישראל (פ"ב הע' י) בשם הגרש"ז: בנות סמינרים שרוצות לאכול בביתן קודם הליכת לבית הספר, יכולות להקל לומר תפילה קצרה ויקראו ק"ש וזה מטעמי חינוך, שמן הדין פטורות מק"ש. ולכן במקום הצורך ניתן להקל ללמוד למבחן אחרי אמירת ברכות השר קודם תפילה. בברכה, הרב עדיאל קאפח