שלום הרב ב"ה אני בקשר מתקדם האם מותר לי ללכת עם המדוייטת שלי לדייט ששנינו רוכבים על אופניים (כמובן שהיא מגיעה עם שמלה ארוכה ורחבה בשביל לשמור על צניעות)

שלום וברכה, זה לא אסור, אבל עדיף שלא. זה לא הכי צנוע שאשה רוכבת על אופניים בפני גברים אף שהיא לבושה בצניעות. בהצלחה רבה! מקורות והרחבה: ראה פסחים (ג.) שרכיבה של אשה על חמורים וכדומה בפיסוק רגליים אינה דבר כל כך צנוע, ורק אם יש לנשים צורך לרכוב כך אין בזה בעיה. יש ללמוד מכאן גם לרכיבה על אופניים בפיסוק רגליים. וזה לשון הבן איש חי בפירושו בן יהוידע (שם): "דאף על גב דאין איסור לאשה לרכוב בפיסוק רגלים מכל מקום אורח ארעא שתהא יושבת על הבהמה בלתי פיסוק רגלים כמנהג הנשים בערי אירופא דמלמדין את הנשים לרכוב מן הצד בלתי פיסוק רגלים". וראה בחשוקי חמד (שם) שעל פי הגמרא הנ"ל לא ראוי שאשה תרכב על אופניים. ובשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' כו) נשאל: "עד איזה גיל מותר לילדות לרכוב על אופניים, השאלה היא במחנות הקיץ שיש שם אופניים שנעשו במיוחד לנקבות כך שלא יבואו לידי אי צניעות". והשיב: "אם אין חשש פגיעה בבתולים, הכל לפי גודל הילדה, וכנראה עד ט' שנים". ודעת הגר"מ פיינשטיין הובאה במסורת משה (ח"ג עמ' שיא): "ושאלו את רבינו האם יש קפידא שלא תרכבנה ילדות ונשים על אופניים מצד פיסוק הרגליים. והשיב רבינו שאין שום קפידא בזה, דזה ענין שלהן דהרי אף אדם אינו הולך עמהן על האופניים, ואין זה שייך לפריצות. וטענתי הלא אין איסור של פיסוק רגליים כאיסור מוחלט, אלא שחשוב כדבר פרוץ. ואמר רבינו בודאי שכן הוא. אבל יש עוד טעם למה זה מותר, דבאמת בענין רכיבת סוס ושאר בעלי חיים איתא (פסחים ג.) שאף כשרוכבת האשה לבדה יש לה לרכוב דוקא באופן שאין בו פיסוק רגליים, ולכאורה משמע מזה שמעיקר הדין יש להקפיד שלא לפסוק הרגליים באשה, אלא דמכל מקום שם מבואר שבאופן שרוכבת על גמל שיש ביעתותא ומפחדת שלא תיפול רוכבת כרגיל, ואם כן גם באופניים שיש מורא כזה מותרת לרכוב כרגיל". עוד מובא במסורת משה (ח"ד עמ' 404 אות מז): "וסיפר רבינו שמישהו בא לפניו וביקש ממנו שהוא יאסור לנשים לרכוב על אופניים שזה פריצות הכי גדולה שיש, ושהשיב לו וכי סובר אתה שישמעו לי. וענה אותו אדם לרבינו בודאי שאם הוא יגיד ישמעו, כי שומעים לכל מה שהוא אומר. ואמר לו רבינו שלפיכך שומעים לו משום שהוא נזהר רק לומר דברים שישמעו להם! ושבעצם יש דברים יותר נחוצים לאסור. וטענתי שבגמרא (פסחים ג.) מוכח דאין איסור מוחלט של פיסוק רגליים, ועוד, אם הם ילבשו שמלה ארוכה אין חשש של צניעות. והסכים רבינו". ובשו"ת מציון תצא תורה (עמ' שפב) נשאל הגר"א נבנצל שליט"א: "האם יש להתיר לבנות קטנות בנות י' שנים לרכוב על אופניים משום לא תלבש?". והשיב: "מותר". ע"ש בהערה. וכתב הגר"ד ליאור (אתר ישיבה): "זה ודאי לא ראוי שאישה תרכב על סוס בנוכחות גבר, אבל אני לא יכול לומר שזה ממש אסור. וכן לגבי אופנים". כעין זה נשאל הגר"מ מאזוז (מס' שאלה 1440) על אופניים לבנות, האם מותר, ואם כן עד איזה גיל? והאם יש עניין להחמיר? והשיב: "יש ענין להחמיר (עיין פסחים דף ג' סוף עמוד א'). לילדות קטנות בבית אפשר להקל". [עוד הערות בעניין: למדנו רכיבה של נשים על אופניים מרכיבה על חמור. נראה שברכיבה על אופניים יש צד לקולא ולחומרא. יש צד שרכיבה על אופניים קצת פחות צנוע מרכיבה על חמור משום שהאשה עושה פעילות ספורטיבית, וכמו שזה לא הכי צנוע שאשה תעשה ריצה לעיני גברים. מאידך יש לציין שאם האשה רוכבת על אופניים מיוחדות באופן שמתאפשר לה ללבוש שמלה מאד צנועה נראה שאין את הבעיה של פיסוק רגליים. כך עולה מהמסורת משה הנ"ל. וכך אולי ניתן להבין מדברי הבן איש חי (בן יהוידע פסחים ג:): "כיון דבניה עמה שרוכבים אחד מלפניה ואחד מאחריה אז אין גנאי לרכוב בפיסוק רגלים יען כי פיסוק רגליה יהיה מכוסה בבניה מכאן ומכאן". הרי שאם רגליה מכוסות אין בכך בעיה. עוד יש לציין שבגמרא בפסחים (שם) יש מקום להבין שאין דרך אשה לרכוב בפיסוק רגליים משום שזה לא צנוע. ואפשר גם להבין בגמרא שאין דרך התורה להזכיר לשון של פיסוק רגליים באשה, אף שמצד הרכיבה עצמה אין בעיה. בדעת רש"י יש מקום להסתפק. זה לשון רש"י: "לפי שאין הגון להזכיר רכיבה ופיסוק רגלים באשה, ואף על פי שהמרכב והמושב שוין בשניהם". עולה מרש"י שכוונת הגמרא שאין התורה מזכירה לשון פיסוק רגליים באשה, אך לא מדובר על הרכיבה עצמה. מאידך זה לשונו של רש"י בהמשך: "משום ביעתותא דגמלים - שהוא גבוה, ומתיירא שלא תפול, אורחה דאשה לרכוב, כדי שתהא מחזקת בו בידים ורגלים". מכאן משמע שלדעת רש"י אין זה צנוע שאשה תרכב בפיסוק רגליים כאשר אין ביעתותא, ולא רק שהתורה לא מזכירה לשון של פיסוק רגליים. וכן נראה שהבין הראש יוסף (ג:) בדעת רש"י. ונראה שאין סתירה בדעת רש"י, משום שאם התורה לא משתמשת בלשון של פיסוק רגלים משמע שזה באמת לא כל כך צנוע ואין לאשה לרכוב כך אם אין הכרח. וכך כתב הבן יהוידע. לפי זה יש לומר גם בדעת כל הראשונים שהסבירו בכוונת הגמרא שאין התורה כותבת לשון פיסוק רגליים באשה שכולם מסכימים שאין זה כל כך צנוע שאשה תרכב על חמור (לא כפי שראיתי מי שכתב שלדעת כל הראשונים אין מניעה מצד הצניעות ברכיבה בפיסוק רגליים) החשוקי חמד (שם) העיר: "ויש להעיר מהמבואר במסכת ב"מ (דף ט ע"ב) שאשה קונה בהמה ברכיבה, משום שדרכה בכך, הרי שדרכה של אשה לרכוב על החמור. וכבר עמד על כך היעב"ץ (בהגהותיו במסכת ב"מ שם) ונשאר בצ"ע. ואולי אפשר לתרץ דמיירי ביושבת על החמור ולא רוכבת, ועיקר החידוש של הגמ' שם הוא שאין דרכה של אשה למשוך, ולא נחית שם לחלק בין רכיבה לישיבה. ויתכן שמדובר שם במקום שאין אנשים, שהרי ברה"ר גם באיש קונה ברכיבה". ולענ"ד אין צורך להידחק ולהעמיד בסיטואציות אלו, אלא יש לומר שנשים נהגו לרכב על חמורים משום שהיה צורך בכך. ובמקרה שאין צורך ראוי שלא ירכבו בפיסוק רגליים. וכך היה המנהג עד לאחרונה בארצות הערב כפי שכתב הבן יהוידע (שם): "כן בארצות הערב שאנו דרים בהם כיון דאין דרך הנשים לרכוב בשביל טיול כאנשים על כן לא נתלמדו הנשים בין ישראלים בין נכרים מנהג ערי אירופא שרוכבים מן הצד בלי פיסוק רגלים שזה נקרא 'מוֹשׁב' אלא רוכבים בפיסוק רגלים"].